עברתי פגיעות מיניות בילדות. יכול להיות שמזה נובע הבלבול המיני וכל הדיכאון?

שלום לכולם, קצת ארוך אז תודה ...
כשהייתי קטן עברתי התנסויות מיניות עם כל מיני בנות (יותר נשיקות לא סקס) ,בת דודה שלי, ילדה מהשכונה ,ועוד
בגיל בערך 7/8 הייתי עם ילדה מהגן ונגעתי לה באיבר מין, התנשקנו, וכל מיני חירמונים לא יודע איך זה קרה בגיל הזה אבל קרה. כשחזרתי הבית היה לי ריח מסריח מהיד וזה תמיד היה חרוט אצלי הריח, הסיטואציה, הכל, סבלתי מזה ככה זכור לי ..
בהמשך היה עוד כמה בנות, חשוב לציין שהכל היה מרצון של שני הצדדים והיינו באותו הגילאים או יותר גדולות אחת הפעמים אני זוכר שבא אליי איזה בחור דתי כשחזרתי ממשחק בגן שעשועים וביקש שאשמור לו, אמרתי לו בסדר לא ידעתי מה הוא רוצה ואז ראיתי שהוא הוציא חתיכת עיתון ואונן לידיי קפאתי שם , לא יכולתי לזוז אני זוכר שהוא גמר ונגעלתי מזה ,בהמשךי עברתי לפנימייה בגיל 14 ושם הרגשתי לבד, בכיתי בחדר הרגשתי כאילו נטשו אותי, למרות שאני רציתי לעבור לפנימייה, היה שם ילד שכנראה ראה שאני חלש נפשית והתחבר אליי דאג לי אמר לי שהוא ישמור עליי ואני סמכתי עליו, כעבור כמה זמן הוא התחיל לגעת בי קצת שמתי לב שהוא מנסה לשכב איתי, ואני לא התייחסתי כנראה שהבטחון העצמי שיחק בי, כעבור כמה זמן הוא הצליח נגעלתי ממנ,ו מכל מה שהיה ,התרחקתי הדחקתי וכל הזמן נראלי לו חוסר רצון בנתיים הכרתי אנשים אחרים ועלה לי הבטחון העצמי וכל הזמן שהייתי מקבל מצטיין בפנימייה והייתי מופיע בחוג מסויים הוא היה בא אליי אותו הילד ומחמיא לי עם רמיזות מיניות תמיד העפתי אותו ,פחדתי שלא ידעו.. ואז עוד פעם אחת הוא הצליח, ומאז עצרתי אותו לגמרי עברתי פנימיה ושכחתי הכל הדחקתי כאילו משהו מת שמה מהתקופה הזאת לא זכרתי בכלל . בפנימייה החדשה הכרתי בנות נדלקתי על מישהי אבל בגלל משחקי אגו זה לא צלח, כעבור שנה התחלתי להתדרדר התנהגתי בצורה אלימה הייתי גונב ,רב מכות ,נעצר, והבנתי שאני לא ממש רוצה להיות עבריין אז הייתי באמצע אף אחד לא היה מתעסק איתי הייתי מקובל נדלקו עליי בנות התגגיסתי ומהר מאוד הבנתי שלא בא לי צבא אז יצאתי עם פטור. היו הרבה חברים בקיצור השיא של החיים אבל ידעתי שמשהו שם לא מושלם אבל שחכתי והדחקתי הכל . ואז הכרתי מישהי יצאנו עשינו סקס והרבה היה כייף , אבל אני תמיד הייתי סגור ושם מחסומים כל הזמן בגלל חוסר האמון שפיתחתי עם השנים, ואז נפרדנו הייתי אוהב אותה על גבול החולניות נכנסתי לדיכאון עמוק הדיכאון לקח אותי הרבה פעמים לשפל, בילבול זהות ,בילבול זהות מינית משיכה גם לגברים זה הציף לי את כל מה שקרה בפנימייה אבל עוד הצלחתי להדחיק והמשכתי עם הדיכאון התחילו חרדות גילית שיש לי חרדת נטישה הרגשתי חסר ערך לא שווה כלום עברתי מעבודה לעבודה למרות שבכל עבודה הצלחתי היו אוהבים אותי רוצים לקדם אותי אבל הייתי נכנס לדיכאונות ועוזב החרדות תמיד היום איתי הפחד שיגלו את כל העבר שלי אז התחלתי קצת מדיטציה והבטחתי לעצמי להיות אמיתי להיות בן אדם טוב ורגיש להיות מי שאני לא לפגוע באנשים ולעשות מה שטוב לי ,מה שאני מרגיש, וקצת עזר לי . ואז פתאום התחילו לקפוץ מחשבות שאני "הומו" (אני לא הומופוב בשיט) שאני לא יצליח עם נשים, תמיד חלמתי על האשה המושלמת בשבילי תמיד דמיינתי אותה. אמרתי לעצמי שאני אולי לא ימשך לאישה בהמשך החיים, אז עדייף "לא להתחתן" כדי לא לפגוע , הכרתי מישהי וכשהייתי יושב איתה הרגשתי שבא לי לעצור את העולם, אבל בגלל החרדות והדיכאונות שלי עוד פעם הקול הפנימי הזה שיגעה אותי ואמר לי שאני "הומו" שאני משקר אותה שחבל להרוס לה את החיים ,אז הפסקתי ניתקתי איתה קשר. ועוד פעם דיכאון וחרדות ואז כשאני בשיא הבלבול שלי ובלאגן התחלתי לקרוא על התעללויות מיניות ופתאום הרגשתי כאילו אני שלם כאילו מספרים לי מה עברתי התחברתי לזה כל כך, ונרגעתי הרגשתי שיש לי על מה להישען כאילו מצאתי תירוץ לכל החיים האלה למה קרה מה שקרה עד עכשיו וממה נובע הבלבול המיני וכל הדיכאון הזה פתאום נהיה לי שקט נפשי אמיתי מין השלמה כזאת ניקיון מוזר כזה ....אז יכול להיות שאני נשען על משהו כתירוץ לכל הבלאגן הזה ? ועם זה תירוץ זמני ? משהו התקלקל לי בדרך ?
ההבדל בין המינים שעם נשים אני מרגיש יפה אמיתי ביטחון כמו חלום כזה עד שאני נהיה תלותי
וכשבסוף כשדוחים אותי אני חוזר לאותו ילד שהייתי הכל חוזר אליי אני מרגיש אפס מרגיש נטוש ובורח מהכל ואז מפנטז על גברים כאילו שהם מחבקים אותי כאילו שומרים עליי
יכול להיות שאני נמשך לשני המינים אבל
אני פשוט רוצה להבין מה הבילבולים האלה והאם זה באמת נובע מהעבר הזה ?
סורי עם מישהו חושב שאני מתרץ שאני לא הומו אני פשוט מספר מה עובר ואני מרגיש.

מקווה שיענו לי אנשים שמבינים זה חשוב לי מאוד תודה חברים
אני יודע גם שאני צריך ללכת לטיפול כרגע אני חוסך