אף פעם לא הייתי מלכת הכיתה. גם לא רציתי להיות כזאת אף פעם. לא באף אחת מ12 שנות הלימוד שלי במערכת החינוך. אבל תמיד היו סביבי שניים-שלושה חברים.
היום אני סטודנטית וברוב המקרים מוצאת את עצמי סוג של בודדה. זה לא שאין לי חברים במכללה, יש.
כשאני מסתובבת בהפסקות אני מוצאת את עצמי לבד, כשאני באה להתיישב בכיתה לפני הרצאה אף אחד מהחברים לא ממהר לשבת לידי דווקא,
תמיד אני זו ש"מצטרפת" לאחרים. תמיד אני זו ששואלת, שמתעניינת.
זה כאילו נותנים לי תחושה שאני לא מעניינת מספיק את מי שמסביבי.
תחושה זו הובילה אותי לכך שאולי אני לא בחורה מעניינת מספיק בשביל החברה שמסביבי? ואם זו הבעיה, מה אני יכולה לעשות בשביל זה?
אני שונה קצת מה"זרם" שמסביבי. כל הבנות שמצטלמות סלפי כל שניה, מסתכלות ביחד על הבגדים ב-adika או asos. יש לי תחומי עניין אחרים. כמובן, לא משהו חריג מאוד אבל הרבה פעמים אמרו לי להיות אני-עצמי ולא להשתנות בשביל אחרים כי האופי שלי זה מי שאני ומי שאני היא מספיק מיוחדת. אבל לצערי אני אולי קצת שקופה בשביל החברה שאיתי בלימודים.
מה שעוד לא ברור לי, שהסטודנטיות אשר הסטטוס שלהן מוגדר כנשואות, דווקא צוברות את רוב הפופולריות ואת תשומת הלב של הסביבה.
זה אומר שצריך להיות נשואה בשביל עוד קצת תשומת לב ורכישת התעניינות מהסביבה?
לסיכום, לא מבקשת עזרה בלהיות הסטודנטית הכי פופולרית במסלול. אלא לרכוש עוד קצת ועוד קצת עניין מהסביבה. ולא להיות זו שמתעניינת באחרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025