היי,
אז ככה.
אני בת 22, ובאמת שלא חסר לי כלום..
אבל אף פעם לא היה לי חבר, יותר מזה, אף פעם לא התאהבתי, לא התחלתי קשר או משהו בסגנון.
המקסימום היה ווצאפים וכו.
העניין הוא שאני כן מרגישה צורך עמוק לאהוב ולהרגיש נאהבת, לחלוק עם מישהו את החיים שלי והכל.
ה"בעיה" שאני דתיה, וקצת יותר קשה להכיר אצלנו אם את לא ממש דוסית.
והאמת שניסיתי דיי הכל. ביקשתי מחברות שיכירו לי ידידים, הורדתי אפליקציות כאלה ואחרות וכלום..
אני פשוט מחפשת משהו מאוד מיוחד וכן אני גם קשה בהתחלה מהססיבה הפשוטה שאהי מאוד רגישה ולא קל לי להכניס אנשים ללב שלי.
וזה מתחיל להיות מתסכל, כי כולם סביבי מאוהבים, מאורסים, בזוגיות פורחת ואני מרגישה תחושה מעצבנת כזו, כי אני אפילו לא יודעת מה אני מפסידה וזה גורם לי לחשוב אולי לשחרר..
השאלה שלי היא כזו: אתם חושבים שעלי להרפות וזה יגיע לבד? להמשיך לחפש? לנסות דרכים אחרות?
רק לציין שגיל 22 במגזר הדתי זה בדיוק הגיל שבו רוב הגברים האיכותיים נתפסים ולכן אני מרגישה תחושה של מעט "לחץ" אפשר להגיד. אבל הרצון לאהבה מגיע קודם כל ממני ולא בגלל נורמות חברתיות
תודה לכולם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025