זו לא בדיוק שאלה. אני רק מרגיש צורך לפרוק. אין מי שיכול להבין את התחושה שלי. את חוסר האונים, הייסורים, הכאב והסבל. אני מתגעג אליה כל כך, חושב עליה כל רגע, מרגע שהתעוררתי ועד שאני הולך לישון. הקשר הזה פשוט לא היה אפשרי מלכתחילה. שנינו נשואים. זה התחיל בהיכרות במקום העבודה ובמהרה הפך למשהו הרבה יותר חזק. קשר של אהבה געגועים וחיבור עמוק. היינו שם אחד בשביל השניה, במשברים וברגעים השמחים. עד שיום אחד החלטנו שחייבים לנתק את הקשר. מאז הסבל לא נפסק. אני בטוח שהיא מתגעגעת ואני בטוח מתגעגע אליה. אבל אף אחד לא מעז לפנות לשני. אני מתחבט אם לפנות אליה, לומר משהו, לשבת לדבר או לא יודע מה. האגו עוצר בעדי, ואולי גם המחשבה של למה להיכנס לזה שוב. שזה מסכן את שלמות המשפחות שלנו. כל פעם שאני רואה אותה אני נשבר עוד קצת מבפנים, ותחושת דיכאון אופפת אותי. אני כבר לא יודע מה לעשות. נמאס לי לחשוב עליה כל הזמן, במקום להתמקד במה שיש לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025