אני פונה להורים שבין הקוראים, בדגש על אמהות חד הוריות:
בןזוגי(27) הוא בן יחיד לאם חד הורית(50+) שגידלה אותו לבד מהרגע שנולד והוא ללא ספק הדבר היקר לה בעולם וכל רגע שלא נמצא לידה דואגת בטירוף.. בגדול אין לה עם מי לדבר חוץ ממנו (וממני מאז שאנחנו ביחד).
עד היום הוא גר איתה בדירה שכורה. אבל עכשיו, בןהזוג ואני, מעניינים לעבור לגור יחד אבל אני ממש לא רוצה שאימו תסבול מזה, ואני תחת הרושם שאם יעזוב תשקע בדיכאון קליני.
לעבור לגור איתה זו לא אופציה מאחר ומאוד קשה לי להסתדר עם האופי הדאגני והשתלטני שלה.
אני תחת הרושם שבנה לא יקפיד לבקר ולענות לטלפונים בתדירות שתספק אותה
אז תהיתי כיצד אפשר לעזור לאם לשחרר את בנה היחיד...
אולי יש לכם עצות לגבי איך לרכך את המעבר?
או איך לפעול במצב הזה באופן כללי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות