זו לא הבחנה שהגעתי אליה כתוצאה ממעשה נורא כלשהו שעשיתי, או טראומה כלשהי שקרתה. פשוט הבנתי שאני בן אדם רע מאוד. יש לי כל מה שאני צריכה, יש לי משפחה, חברות, כשרונות ואינטיליגנציה- אבל זה לא מספיק לי. אף פעם.
אני מלאה בקנאה ושנאה, ואין לי אף שמץ של מצפון. אני גונבת דברים שאני בכלל לא זקוקה להם, ואחר כך לא מרגישה שום אשמה. אני נהנית לשקר סתם ככה, ולתמרן אנשים ולהפעיל עליהם מניפולציות, לסובב אותם על האצבע ולשקר להם משעשע אותי. אני חמדנית, רוצה כל הזמן דברים שאין לי, למרות שאני יודעת שאין לי צורך בהם. אני מלאה בגאווה ואגו, ומעולם לא חלקתי את הבעיות שלי עם אף אחד.
הבעיה היא שזה אף פעם לא חוזר לי בפנים. אני משקרת, מרמה וגונבת וכל מה שיוצא לי מזה זה רווח- וברגע שאין לך מצפון, וניצול של אנשים אחרים לא מטריד אותך, אז למה לא לעשות את זה בעצם?
אני בטוחה שהדרך לתקן את עצמי תהיה פשוטה מאוד ברגע שאני אתחיל להרגיש דברים נחמדים כמו חיבה כלפי אנשים אחרים, אבל לא הרגשתי דברים כאלה כבר כל כך הרבה שנים שאין לי מושג איך לעשות את זה. אם מישהו פעם נתקל במצב דומה, או יודע איך לעזור, זה יהיה נהדר. תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025