יש לי חבר קנאי

אז ככה יש לי חבר שאנחנו חברים הרבה מאוד זמן בערך 4 שנים.
אני אוהב אותו הוא מאוד חכם וכיף איתו במסיבות חח.
פעם הוא היה קצת אחר והוא היה יותר יציב.
אבל אז הוא התחיל לצאת עם מישהי שעשתה לו את המוות והיא ממש ריסקה לו את הביטחון העצמי.
הוא ממש לא מאלה שבחורות בקושי מסתכלות עליו הוא דווקא אחד שהיה שולף בחורות ממועדונים כמו שאישה שולפת כרטיס אשראי כשה היא רואה חנות בגדים. (בכיף)
אבל ההיא שהוא נפל עליה היא ממש בעייתית. היא הייתה אם חד הורית + ילד שזה היה די ידוע שהיא כלבה וגם לא יציבה בעליל.
והיה להם את הסיפור הנפוץ - הוא נתן לה הכל והיא זלזלה בו ולא העריכה. (חרגיל)
הוא בא אלי יום אחד כולו עוד שניה בוכה ועזרתי לו ואם לא הייתי עוזר לו ברגעים האלה שהכל אצלם התפרק אז אין לי מושג מה היה קורה לו מעבר לעוגמת נפש שהיא עשתה לו.
ומאז שהם נפרדו הוא קצת אחר. דבר ראשון הוא נהיה רע. ממש רע.
החברה הנוכחית הוא בוגד בה כל הזמן.
ואני מרגיש שכאילו מתי שטוב לאחרים מסביבו אז רע לו. יש לי הרגשה כזאת.
זה כאילו מוציא אותו מאיזון מתי שאחרים שמחים ונהנים. כאילו הוא רוצה שכולם ירגישו פחות טוב ממנו כי אחרת הוא יהיה זה שירגיש לא טוב עם עצמו.
ואני שם לב יותר ויותר שמתי שטוב לי אז הוא מנסה בעקיפין להרוס לי את השמחות.
למזלי אני לא אחד שסופג דברים כאלה ורבנו ואז פשוט הלכתי ולא רציתי להיות חבר שלו יותר.
הוא ביקש סליחה והכל וניסה לעשות ככה כאילו שזה לא הוא אלה אני רגיש. אבל זה ממש לא קונה את זה. חברים צריכים לרצות טוב אחד לשני ולעזור בזמנים קשים. בדיוק כמו שאני עשיתי בשבילו.
הוא נפל על מישהי שהייתה לה כזאת השפעה עליו שאם הוא לא היה בא אלי בזמנו ולא הייתי מאזן אותו קצת אז היא הייתה מתחתנת איתו רק כדי לקחת לו את הדירה.
היא זרקה אותו בסוף והלכה עם איזה זקן בן 50 כי יש לו יותר כסף. מול הפנים שלו היא הלכה איתו וגם לקחה מלא דברים מהבית. (היא שונאת אותי בדם בגלל שנתתי לו כמה כאפות שהעירו אותו בזמן)
וברגעים שבהם אני צריך עזרה הוא לא עוזר. להפך הוא רק עושה גרוע יותר.
אני מבין שזה נובע מדימוי עצמי נמוך והוא כנראה נדפק ממנה חזק.
אבל עם כל הכבוד אתה לא יכול לנסות להתעלל רגשית בחברים שלך בגלל שהתעללו בך רגשית. זה לא עובד ככה.
הוא כאילו לא שולט בזה. כאילו זה חזק ממנו. כאילו הוא מקנא באנשים שטוב להם.
אני מודע למניפולציות שלו ולכן הן לא משפיעות עלי ברמה רגשית חוץ מהעובדה שאני מתבאס על זה שחבר שלי שאמור להיות לי בן אדם קרוב הוא זה שמנסה להזריק רעל לחברים שלו.
אם רע לך אז תדבר מה אני לא הוכחתי לך מספיק שאני מוכן לעזור לך?!

אני לא יודע מה לעשות. היה לי עוד חבר כזה ונפרדתי ממנו לשלום. אחרי חברות של 7 שנים. כי אני לא מוכן לסבול חברים רעילים בחבר'ה שלי. החבר'ה שלי זה כמו "קלאן" זה כמו משפחה מחוץ למשפחה. מרחב שבו אנחנו כגברים צריכים להעצים אחד את השני. ואם מישהו מנסה להרעיל את זה אז הוא צריך ללכת.
אבל מצד שני אני גם אוהב אותו. מה דעתכם? מה אני עושה עם הדפוק הזה?