היי תודה לעונים.. אני בת 14 בכיתה ט.. ובאלי ממש לשבור רגל ואל תגידו לי שזה סבל ושזה כואב פשוט ממש באלי ומכיתה ד תיכננתי לשבור את הרגל אבל אני לא רוצה לנסות את שיטת התפוח אדמה כי זה ממש מסוכן באלי משו רגיל לאדעת פשוט גבס כי ממש אני צריכה יחס שאני לא מקבלת.. פשוט לא מזמן הייתה לי היומולדת הכי גרועה בחיים שלי אני מרגישה ילדה ממש חסרת מזל.. לפני היומולדת נתנו את הכלב שלי המושלם שלי.. וביקשתי מהם עוד אחד ואמרו לי אל תדאגי נביא לך נביא לך אל תדאגי כןכןכן נביא לך ברור בסדר בטח.. אבל הם ךא הביאו לי שום דבר ואפילו מזלטוב לא אמרו.. אל תגידו לי שאני צריכה פסיכולוג ביגלל שיש לי בעיות בבית כי אין לי.. ממש אוהבים אותי בבית ממש עושים אותי מקום ראשון אבל כשאני מדברת עם ההורים שלי על כלב אמא שלי פתאום מעבירה נושא ואבא שלי אומר לי די די.. כבר מכיתה ד אני אומרת לאמא שלי אמא באלי כלב והיא אמרה כשביא תמצא היא תביא וכולם יודעים שלחפש כלב טוב זה מקסימום חצי שנה אבל חמש שנים עברו כמה אפשר להתחנן.. אני מודעת לזה שאם אני יראה מסכנה (עם גבס) ושכואב לי מאד ושאני צריכה צומי הם יביאו לי הכל.. וגם.. אני זוכרת שנה שעברה ביקשתי ליומולדת טלפון חדש.. ביקשתי אייפון שש פלוס ואמא שלי אמרה אני יגיד לאבא והם לא קנו לי כלום.. היום הולדת שלי עברה ככה.. יום רגיל ואחרי כמה זמן קנו לאחותי j7 ולי לא קנו אפילו מגן..וחגגו לאחותי ולאחים שלי הכינו עוגה כי זה מה שהם רצו.. וזה למרות שאני הילדה הכי טובה ובמקום שמחה יש לי צער.. אני הילדה הכי טובה כי אני כל הזמן מבשלת לכולם מה שהם רוצים ומכינה להם אני רואה את כולם יושבים בסבבה שלהם רואים סרט או בטלפון בחדר במזגן ואני עומדת ומבשלת למרות שאני הילדה הכי קטנה בבית..ותמיד אהבתי לתת ורק אחרי זה לקבל.. אףחד לא נתן לי מה שאני באמת רוצה.. כאילו.. ברור שאני עושה צחוקים בבית וברור שאוהבים אותי אמא שלי תמיד אמרה לי את הילדה הכי טובה שלי.. תמיד עזרתי לה עזבתי הכל ובאתי לקראתה לעזור לה.. אבל אף פעם לא קיבלתי שום דבר.. כלבים זה הדבר הכי אהוב עלי.. אףפעם לא הביאו לי כי אני ביקשתי.. תמיד הביאו כי אחותי רצתה או שאבא שלי רצה כלב או שראו כלב חמוד והביאו לי.. בקיצור.. אני רוצה לשבור רגל..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות