אני לא זוכרת כלום מהילדות שלי,מאז שאני ילדה עד בערך כיתה ו',
אולי פרטים מעורפלים,
כשהייתי קטנה אני זוכרת אולי טיפה את אחותי מאיימת שהיא תנסה להתאבד ומחזיקה סכין,או הולכת וכמעט קופצת מהמרפסת,ואני בוכה להורים שלי והם אומרים לי "היא לא תעשה את זה באמת",או הריבים של ההורים שלי,או ההורים שלי עם אחותי,אני לא זוכרת מה הם אמרו,אני זוכרת רק את עוצמת הצעקות,
כיום זה פחות,אחותי מטופלת אצל פסיכולוגים,היא כמעט ולא אוכלת בגלל ניתוח לסגירת טבעת שהיא עשתה,המצב הבריאותי שלה מתחת לרצפה ואני מטפלת בה רוב הזמן כי ההורים שלי כל הזמן בעבודה,והיא בכלל בת 19,
אני פשוט לא מצליחה להיזכר,אני לא זוכרת שום דבר,אנשים יכולים להגיד לי "כשהיית בגיל 3 עשית בנג'י" ואני אאמין להם,יכול להיות שזה הדחקה?
ועכשיו,כבר שנתיים,התיחלו לי מצבי רוח,רגע אחד אני שמחה וצוחקת,רגע שני אני בוכה ומתעצבנת מכל דבר,יכול להיות שזה קשור?
אני בתור בן אדם נורא מופנמת בתוך עצמי,ולא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות