אני וחבר שלי כמעט 4 שנים ביחד ויש לנו זוגיות ממש טובה ואני מרגישה שטוב לי איתו.
חבר שלי התייגס לצבא ואני בקושי רואה אותו..(הוא בן 18.5) והוא אמר לי שאם אני רוצה הפסקה מכל זה כי זה יהיה ממש קשה כי הוא בקרבי ואמרתי לו שלא אבל אני לא 100% עם זה בגלל המון סיבות ולא רק בגלל מה שאני עכשיו אכתוב עליו.
עוד משהו שאני בטוחה שאני צריכה להוסיף הוא שחבר שלי סובל מדיכאון אפילו עוד לפני שהכרתי אותו והוא אובדני לפעמים אבל זה לא מפריע לזוגיות שלנו כי אני עוזרת לו להתגבר על זה כשקשה לו.
אני כבר מתחילת שנת הלימודים מתאהבת בידיד שלי מהכיתה עוד ועוד.. זה התחיל מזה שסתם הבינו מדברים פה ושם ולא באמת התחברנו אבל כשהעבירו אותי לשבת לידו ממש התחברתי אליו וניסיתי להתקרב אליו כי כיף לי להיות איתו.
חשוב לי לציין שהוא לא אחד שמראה חיבה למישהו ואומר לכולם שהוא שונא אותם וכאלה ולא היתה לו חברה בזמן הזה וגם לא עכשיו.
בטיול השנתי הייתי איתו 90% מהטיול, והתחברתי אליו עוד יותר והרגשתי שאני כבר לא רק מחבבת אותו.. אני מתחילה להתאהב..
הוא עזר לי במסלולים ולא עזב אותי לרגע ודיברנו מלא והרגשתי שאנחנו ממש קרובים אחד ולשניה.
אחרי הטיול השנתי היה ישר את חופשת פסח ולא ראיתי אותו או דיברתי איתו כל החופשה והייתי רק עם חבר שלי (גם בלי כל כך חברות).
וכשראיתי אותו אחרי החופשה נתתי לו חיבוק והרגשתי הרגשה מוזרה כזאת כמו שאני מחבקת את חבר שלי.
ואז העבירו אותנו מקום בכיתה והייתי דיי עצובה כי לא רציתי לשבת ליד מישהו אחר.. ועכשיו אנחנו התרחקנו ואני ממש מדוכאת מזה שיש לי חבר שאני אוהבת אותו וטוב לי איתו ובאותו הזמן אני מאוהבת במישהו שאני אפילו לא יודעת מה הוא מרגיש אליי..
בבקשה תעזרו לי.. אני לא יודעת מה לעשות..
כל מה שאתם חושבים תגידו.. אני כבר מרגישה אבודה עם עצמי .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות