אני מכירה מישהו כבר די הרבה זמן, אנחנו נפגשים פעם בשבוע-שבועיים במסיבה עם עוד מלא אנשים.
אני באמת לא בעניין שלו ולא רוצה לצאת איתו... ואני בטוחה שגם הוא לא בעניין שלי. אבל הוא בחור ממש חמוד, כזה שכולם אוהבים. אני מרגישה מאוד לא בנוח לידו, ואף פעם לא מצליחה לדבר איתו.
אני מכירה אותו ממש בקטנה, אבל משום מה אני תמיד רואה אותו בזוית העין... הנוכחות שלו מפריעה לי ומעניינת אותי בו זמנית.
זה בחיים לא קרה לי עם אף אחד. אין לי בעיה לדבר עם אנשים, גם אם אני לא מכירה אותם. אבל איתו המילים פשוט נעלמות לי.
אני תמיד אומרת לו שלום, וגם הוא לי. וזה תמיד מלווה בחיוך אמיתי וחיבוק חזק של שנינו. אני כן רואה שהוא מסתכל עליי לפעמים והוא אפילו שם לב פעם שהייתי עצובה וניגש לשאול, וממש חפר לי שאספר לו (חשוב לציין שאף אחד אחר לא שם לב, גם לא החברים הטובים. ודווקא הוא כן, והיה לו מספיק חשוב לשאול למרות שלא מכיר אותי באמת)
איכשהו הוא תמיד ברקע במחשבות שלי, אבל ממש לא בקטע רומנטי וזה ממש מוזר ומעצבן.
ואני לא מבינה למה הוא כך כך משמעותי בשבילי!!
הייתי רוצה אולי לדבר איתו כמו בן אדם נורמלי, אבל אני באמת לא יודעת איך ובעיקר מרגישה כמו ילדה מטומטמת...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025