קודם כל תודה עך הקריאה זה חשוב לי מאוד.
אנחנו 4 שנים ביחד , הייתי בת 15 בערך שהתחלנו לצאת והיום אני בת 19 , אציין שהוא היה בן 18 והיום הוא בן 22 , אנמ באמת אוהבת אותו ובאמת חווינו המון ועברנו המון, הבעיה מתחילה שבתקופה האחרונה עוברות לי מחשבות בראש על כל החסרונות שבו, אני מתחילה להבין שאנחנו ביחד מגיל כל כך צעיר, אשכרה מגיל 15.. ומי אמר שזה הוא אמור להיות לכל החיים? אני מתחילה לראות את כל הדברים בו שאני לא אוהבת ואני משתגעת מזה, מצד אחד באמת טוב לי איתו , הוא באמת בחור שכל בחורה תרצה , הוא תומך, מכבד, מקשיב, אוהב, מצחיק, תמיד שם בשבילי, אפילו בריבים יודע להוריד אגו ולהיות שם בשבילי לא משנה כמה הריב גרוע, שאני חולה הוא מכין לי תה ומזמין לי אוכל , יושב ורואה איתי סרטים, אני צמאה באמצע הלילה ורץ להביא לי מים, בקיצור באמת באמת באמת גבר מדהים שכל אחת רןצה, הבעיה היא שאני כבר לא יודעת מה אני רוצה , ומצד אחד הרבה פעמים רציתי כבר לוותר על הקשר והחזקתי מעמד בכוח ואז אמרתי מזל שהחזקתי מעמד זה היה שווה את זה, מצד שני הפעם זה כבר תקופה ארוכה כלכך שאני מרגישה שנאי צריכה לחיות את החיים שלי שאני צריכה את הזמן לעצמי, אני פוחדת לאבד אןתו לכל החיים אבל מצד שני אני גם חייבת לעצמי את הזמן הזה להנות מהילדות מה שאני מרגישה שדי פספסתי שניסיתי להיכנס לזוגיות בגיל כזה מוקדם ולא נהנתי מהגיל הזה, אתם בטח ישר תגידו תיפרדי וזהו, אבל תיזכרו שאנחנו ביחד 4 שנים והוא כל מה שאני מכירה הוא הקשר הראשון שלי.
קשה לנ כל כך לדמיין אותנו לא ביחד אבל מצד שני חייבת לפחות חצי שנה או שנה לעצמי!
בבקשה תעזרו לי בעצות מפורטות בבקשה:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות