היי אסקפיפול,
אז ככה , אני בת תכף 13 ואין לי אבא.
אני חיה עם אחי ואמא שלי , אבא שלי עזב את אמא שלי לפני שעוד נולדתי. אני לעולם לא דיברתי/ראיתי אותו.
לעולם זאת לא הייתה בעיה עבורי, תמיד ניסיתי להתגבר על זה גם אם לפעמים היה קשה.
אבל כשעליתי לחטיבה הכל השתנה ... אני חגגתי בת מצווה השנה וכולם שאלו אותי איפה אבא שלך ? אז נאלצתי לשקר כל מיני דברים הרי איזה אבא נורמלי לא יבוא לבת מצווה של הבת שלו ? תמיד אני רואה איך כל ההורים ביחד בטקסים או אסיפות הורים או סתם פעילויות שמארגנים לנו והלב שלי נצבט. אני לא יודעת איך לעבור את זה... קשה לי... ואני באמת מרגישה שונה. אבא שלי כבר בחיים אחרים כרגע , יש לו בית , ילדים , אישה , בקיצור משפחה , לפעמים עולה בי המחשבה ״אבא , אף פעם לא רציתי לראות אותי ? לשמוע את הקול שלי ?״. לפעמים בא לי לקרוא למישהו אבא , אבל אז אני נזכרת שאין לי אחד כזה . שהוא בחר לנטוש אותי ואת המשפחה שלי והוא לא חשב על ההשלכות. אפשר מכם בבקשה טיפים? תודה רבה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות