תודה למי שנכנס לשאלה.
אני אוטוטו בת 19 נמצאת בצבא 4 חודשים, מתוכם חודשיים וחצי טירונות וקורס ,לא אפרט על התפקיד או החיל אבל באמת שלפני הגיוס ,לא הייתה מישהי שרצתה להתגייס כמוני, חיכיתי למסגרת, לצבא, רציתי לחוות הכל.
בטירונות היה לי נורא קשה ,יחס רע מהמפקדים אבל בכל זאת שרדתי וחייכתי, בקורס גם כן.. הכל היה בסדר. הייתי גאה במקום שאני נמצאת בו, עד שהגעתי לסדיר שלי. נמצאת פה תקופה מספיקה להסתגלות,בסיס חדש אנשים חדשים.
התפקיד שלי כשלעצמו, ריקני וחסר תוכן, אני בעיקרון עושה עבודה של גובניקית, אבל בעצם יוצאת סופשים הבייתה.. אני מרגישה לא מסופקת ולא למקום הזה שאפתי. פעם ראשונה שאני באמת מתלוננת. הגימל הראשון שהוצאתי בשירות שלי היה אתמול כי פשוט לא יכולתי להמשיך להיות כאן. אני יושבת וכותבת את השאלה הזו כי אחרי המקרה הזה נשבר לי:
הרסר החדש פשוט ראה אותי מנקה את הקומה שלי,קרא לי למטה וביקש שאנקה את כל הזבל שיש על הרצפה ,ביקש שאעבור עם אקונומיקה על הקירות ואנקה את הביוב, לקח את החוגר ואמר שרק אחרי שאנקה יחזיר לי אותו..כרגע אני רודפת אחריו והוא כל הזמן נעלם ודוחה להחזיר לי את החוגר.
המערכת הזו מעצבנת אותי ,מגעילה אותי.
אני מרגישה שאין לי חשק לחיות כבר.. אני בקושי רואה את הבית, וקומץ האנשים שהתחברתי אליהם כאן מכניסים אותי לשפיות. בעיקר כתבתי לפריקה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות