נמצאת בקשר עם רגשות מעורבים ונורא מבולבלת, לא יודעת מה לעשות

שלום. אז אני בקשר של שלושה חודשים עם בחור שגדול ממני ב 4 שנים (קשר ראשון שלי אי פעם). הכרנו דרך אפליקציה ובהתחלה הייתי סקפטית לגביו אבל הופתעתי לטובה והשיחה זרמה ואחרי כמה זמן החלטנו להיפגש, הייתי די מופתעת ממנו לטובה ולא ציפיתי שזה מה שאני הולכת לפגוש כי הוא היה מאוד שונה בהודעות מבחינת הגישה וגם בתמונות היה הבדל בדברים מסויימים ובקיצור הכל היה סבבה, ככה הקשר זרם עם חיבור (בעיקר באופי מבחינתי). לאחרונה התחלתי להרגיש שזה פשוט לא האדם בשבילי. אני בחורה מאוד רצינית ובאמת הייתי בעניין של להכיר בחור רציני עם כוונות טובות ובאמת הכרתי בן אדם טוב ובוגר רק שאני מרגישה שאין התאמה בנינו. הוא מראה הרבה התלהבות ממני ותמיד אומר לי שיש לו רגשות אלי ושהוא נמשך אלי פנימית וחיצונית ואני מרגישה שהוא מעריך אותי והכל אבל אני מתחילה לראות אותו יותר בתור חבר ופחות בן זוג, גם במראה הוא פחות מתאים לי, אני די גבוהה ויש לי נוכחות והוא לא גבוה במיוחד ומאוד עדין וזה נראה לא מתאים וכך גם המשפחה שלי חושבת,הם טוענים שאין התאמה בנינו. בעיה נוספת שנתקלתי בה והיא אחת הבעיות הרציניות היא הפער העדתי בנינו, אני באתי מעדה שמרנית עם הורים שמאוד דואגים וגדלתי על ערכים מסויימים שקשה לו להבין אותם ואני מרגישה שהוא לא מצליח להכיל אותי מהבחינה הזאת ושזה יהווה מכשול במידה והקשר ימשך להרבה זמן כי יש לנו הרבה ויכוחים בנושא הספציפי הזה,למשל בקטע שהוא רוצה לעלות שלב ביחסים ואני מסרבת ואז הוא מתחיל להגיד לי שזה פרימיטיבי ואני חייבת לשחרר קצת..הוא גם מאוד חושש מאבא שלי ומאחים שלי בגלל התרבות הכביכול שמרנית שלנו,הוא פשוט מפחד מהם בהגזמה, ואני לא מבינה למה, זה הגיע עד למצב שהוא לא רוצה לבוא אלי הביתה ורק אני באה אליו בגלל שהוא מפחד מהם (בלי סיבה אמיתית כי הם אנשים נפלאים) ,ואני אומרת לעצמי שאם הוא לא מצליח להכיל את התרבות שלי ולקבל את המשפחה שלי ואת השורשים שלי ואני כן מכילה אותו ואת מי שהוא אז מה יהיה בנינו בהמשך?
אני מתגייסת חודש הבא ואני כבר לא אראה אותו כמו שעכשיו, ואני מתלבטת האם להישאר ביחד ולקחת את הצבא בתור מבחן לזוגיות שלנו או פשוט להיפרד ממנו כי אני לא שלמה עם הקשר . ההורים שלי תומכים בי בהכל אבל הם אמרו לי שהוא לא בשבילי ושזה נראה להם שאני פשוט מתפשרת בזמן שאין סיבה ממשית לכך ,יש לציין שאני מאוד מטופחת שומרת על עצמי מבחינת מראה וגדלתי בסביבה טובה ותומכת ואין משהו חריג בחיי שיגרום לי להגיע למצב של פשרה. מצד שני אני חוששת שאם אני יפרד ממנו לפני הגיוס אני יצטער על כך ואולי אני ארגיש געגועים אליו וכבר יהיה מאוחר מדי, אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות עם זה ,זה יושב לי על הלב גם בגלל שיש לי פחד מלפגוע בו אם אני יפרד ממנו בגלל שהוא לא יבין למה אני עושה את זה כי זה לא שהוא עשה משהו לא בסדר שיש סיבה לפרידה,פשוט אין לי רגש אמיתי אליו! באמת שהוא בן אדם טוב ,אבל אני מרגישה שזה לא הבן זוג שמתאים לי ואין לי את הניצוץ הזה שאמור להיות בתחילת הקשר... ואני באמת חושבת גם לטווח הארוך, מה יהיה במידה וזה ימשך והוא יקשר עוד יותר בזמן שאני לא נקשרת ונשארת במערכת היחסים הזאת עם מישהו שמרגיש לי יותר כמו חבר מאשר בן זוג. מה לעשות ??