היי חברים, אני קצת עצובה
אני בת 22 באה ממשפחה דתית מאוד יחסית ולא הכי ליברלית . אני כבר בגיל 17 הבנתי שאני לא הכי קשורה לדת , הפסקתי להתפלל ולקיים מצוות אבל עדיין שומרת שבת וכשרות כי זה עושה לי טוב . בגיל 18 יצאתי עם האקס שלי שהיה חילוני גמור והוא פרץ בשבילי גדרות , לא שמרתי נגיעה איתו , שכבנו , התחלתי ללכת עם חצאיות קצרות יותר , שמלות צמודות ומכנסיים . הבנתי שזה עושה לי טוב . כמו כן גם לא הצטערתי על כך שאני כבר לא בתולה , נהניתי מכל רגע למרות שהקשר נגמר בנינו כי המשפחה לא הסכימה לקבל אותו .
בבית הייתי משתדלת ללכת קצת יותר צנוע כדי לא לעורר מריבות אבל הגיע הרגע שנשבר לי , התחלתי לקנות יותר מכנסיים יותר שמלות בסגנון שאני אוהבת , וכשאמא שלי ראתה מה שקניתי היא חטפה ג׳ננה והתחילה לצעוק עלי שזה לא בסדר בכלל ועדיף שלא הייתי מתלבשת בכלל אם ככה אני יוצאת מהבית , ושאף גבר נורמלי בחיים לא יצא איתי אם ככה אני מתלבשת , ושגבר נורמלי נמשך לבחורה צנועה וכו וכו
ככה המשיכה...
חייבת לציין שאני לא מתלבשת חשוף ופרובוקטיבי , אני פשוט בחורה עם גוף יפה ככה כשאני לובשת שמלה צמודה יחסית אנשים מסתכלים יותר . אבל אני אישית חושבת שמכנסיים יותר צנוע מחצאית.
בוקר אחד אבא שלי ראה אותי עם מכנס ופשוט התעלם ממני לגמרי וזה כאב לי ברמות.
אמרתי לעצמי לבלוע את זה ולהמשיך כרגיל והם יתעשתו על עצמם אבל הם לא מפסיקים להציק לי ואני מבלה כמה שיותר מחוץ לבית . כבר לא נעים לי לשהות בבית המבטים מציקים כבר א אפשר לדבר איתם , ממש כואב לי שהם ל מקבלים את הבת שלהם ככה כמו שאני, אני ילדה טובה בחיים לא מרדתי , נפרדתי מהחבר שלי כדי לא לאכזב אותם ,הכל כדי שלא יהיו מריבות אבל אני חנוקה
מה עושים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות