אני בן אדם שלא היה דכאוני יותר מידי במהלך החיים.
בילדות ובגיל ההתבגרות שלי סבלתי מהתעללות וקושי גדול מאוד בפן החברתי מה שהותיר צלקת עד היום, זאת אומרת הרבה יותר קשה לי ביחסים בין אישיים ואני בונה את זה רק מעכשיו.
בצבא התגייסתי למקום שלא רציתי להיות בו הייתי בדיכאון קליני כל היום הייתי חסר אנרגיה, עייף, עם הראש למטה כל היום, בוכה הרבה. וזה היה משהו באזור החצי שנה.. נראה לי שזה פשוט התפרץ עם הגיוס שלי ומאז אני פחות יציב. כרגע אני במקום שהייתי מאוד מרוצה בו בעבר וכרגע אני פשוט מדוכא, עייף, עצבני ויש תחושה של ריקנות מידי פעם ויצא לי גם לבכות איזה פעם פעמיים. אני מרגיש פשוט כאילו אני לא מוצא את עצמי, אני לא מסוגל להתגבר על מכשולים פשוטים ואני לא יודע איך לאכול את זה.
אני מודע לאיכויות שבי ואנשים מפרגנים לי הרבה אבל הדימוי העצמי וההרגשה הפנימית שלי פשוט חרא. כלפי חוץ הסביבה לא מבינה את זה ואני משתדל להיראות כרגיל.
אין לי מושג כבר מה לעשות עם עצמי אני מתחרפן.
נמאס להיות כל כך דכאוני, עייף וסובל לחלק כל כך גדול מהשנתיים האחרונות.
הסף שבירה שלי הוא כל כך נמוך שאני מתבייש בזה.
אין לי עם מי לדבר על זה, אף אחד לא יודע מזה וזה מרגיש לי כמו יותר מידי לפתוח בפני מישהו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025