היי.. הסיפור שלי מתחיל בחרדה חברתית שהתפתחה מגיל 13 בערך (ממש מהחטיבה) אני כבר לא כל כך זוכרת ממה זה התחיל אבל הייתה השפעה של כל מני גורמים כמו משפחה שתמיד דיכאה והשתיקה אותי לא לדבר (אני זוכרת את אבא שלי בגיל צעיר אומר לי לשבת סביב שולחן האורחים בשקט ולא להוציא מילים כשלא צריך... נשמע הזוי אבל ככה זה היה) וגדלתח להיות חסרת ביטחון, מופנמת, חסרת עמוד שדרה ואופי .. רק חשד בעולם. אין לי מושג איך לפתח אישיות, אני רק מחקה אחרים וחוזרת על משפטים מהסביבה.. זה באמת הזוי ואני מתחילנ לפחד שזו הפרעה כלשהי.. זה מקשה עליי בכל תחןמי החיים.
אין לי דרך לתקשר עם הסביבה ולכן גם אין לי חברים ושלא נדבר על בן זוג..
הכל כל כך חסר לי כמו איזה חור גדול שנפער בלב ואין לי כלים למלא אותו
אני כבר מרגישה שנאה עצמית ושנאה לחיים .. המחשבות שלי שליליות ואני מרגישה שאני יוצאת למלחמה אבודה מראש בכל פעם שאני מנסה להתגבר, איך משתקמים ? אם בכלל (יש לציין שבגיל 15 הלכתי לפסיכולוגית ואני רק זוכרת ממנה שהיא הייתה עייפה וזה היה רובוטי וחסר אמפתיה ההקשבה שלה, היא הייתה לפעמים גם שוכחת כל מני פרטים וזה סתם עיצבן אותי.. אז מעדיפה שבלי פסיכולוגים)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות