אני לא יודעת איך להתחיל, אני אפילו מתביישת לשאול אבל אני חייבת ייעוץ בעניין... אני לקראת סיום התיכון, יש לי חבר בצבא, אנחנו ביחד כמעט שנתיים. הוא בן הזוג הראשון שלי. אני אוהבת אותו מאוד וגם הוא אותי. עברנו מלא בתקופה הקצרה הזאת, מלא חוויות, מלא פעמים ראשונות. הוא אומר שהוא רוצה להיות איתי לנצח ושלעולם לא יעזוב אותי, שאני הבחורה המושלמת בשבילו ומפנק אותי בשלל מתנות- חלקן יקרות מאחרות, אך לכולן יש ערך סנטימנטלי עז (אל תבינו לא נכון, הוא עושה זאת מאהבה ותו לא, מעולם לא ביקשתי או ציפיתי לכל אלו). כבר תקופת מה שאני מרגישה מן תחושה מוזרה ומפחידה שאשתדל להסביר אותה פה בקצרה:
אני אוהבת את הריגוש שמרגישים כשפוגשים מישהו שמוצא חן בעינייך בפעם הראשונה, את הפלרטוטים, את ההתייפייפות לקראת מפגשים, את הניסיונות להתקרב אל אותו אדם ולהרשים אותו, את ההתרגשות לראות אחד את השנייה, את פעימות הלב החזקות כשמסתכלים על אותו אדם... ואני כבר לא מרגישה ככה בזוגיות שלי.. כלומר, אני פשוט די התרגלתי לזוגיות הזו, וזה מובן, שהרי בשום זוגיות לא נמשכת ההתאהבות לעד. אולם, האם אני צריכה לוותר על חוויה כזו שוב כבר מעכשיו?
מצד אחד אני אוהבת מאוד את חבר שלי... הוא גם כל כך אוהב אותי שזה מכאיב לי בלב ומביך אותי כל כך בכלל להעלות את הנושא הזה לדיון, אך מצד שני אני מפחדת להחמיץ את כל הכיף הזה שכנראה לא יחזור אם אשאר עם חברי לעד. אני מפחדת שבעתיד, אם וכאשר אני וחבר שלי נתמסד, אביט לאחור וארגיש פספוס, ארגיש שמנעתי מעצמי, בתקופת הנעורים שלי, את הכיף ואת הריגוש שאני כל כך אוהבת וכמהה לו... מצד שלישי אני חוששת שאם אעשה צעד נועז ואפרד מחבר שלי, לעולם לא אמצא אחד טוב כמוהו, שיאהב אותי כמו שהוא אוהב..
לא יודעת מה לעשות אם בכלל, איך להרגיש, מה לחשוב... מרגישה כמו חברה מרושעת שתשבור לבן אדם כל כך טוב את הלב אילו רק תעז בכלל לחשוב על הנושא...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025