אוהבת אבל הוא שונא, לא מבינה מה עשיתי לא בסדר?

תודה לעונים..
אז כנראה שהתאהבתי בילד מהכיתה שלי,,זה הכי כואב להיות שנואה על ידי הגבר שאותו אני אוהבת. הוא שונא אותי כל כך, הוא תמיד אמר את זה.
כבר שנתיים שאני מאוהבת בו, מאז שהוא בא לבית הספר
להיות איתו בכיתה כל יום, לראות ולבחון ולקלוט שוב ושוב את מה שאף פעם לא יהיה שלי..
אף פעם לא עשיתי לו כלום, למען האמת אף פעם לא פניתי אליו, מוזר הא? מרוב כל מה שיש לי אליו פשוט חסמתי את עצמי, אני לא מדברת לידו ולא פונה אליו ולא עונה לו בפתיחות אם הוא שואל משהו. הוא תמיד ידע להוריד אותי, להנחית אותי ולדרוך עלי, אפילו שלא דיברנו הוא יצא ביציאה של כמה שהוא שונא אותי או כמה שאני חופרת מבלי שבכלל אמרתי משהו. אני לא יודעת מה יש לו ממני, הוא פשוט מתעב אותי לא יכול להסתכל עלי. אני מבינה שאולי הוא לא אוהב את האופי שלי אבל משם ללהגיד לכולם עד כמה שהוא שונא אותי? הרבה חושבים שאני יפה אבל הוא חושב שאני מכוערת, אפילו שאנחנו מסכימים על משהו הוא הורס את זה. מתווכח עם כולם שאני מכוערת ושאן לי גוף יפה ושאני עקומה. מה אכפת לו בכלל שחושבים שאני יפה. בשנייה שהוא הגיע לכיתה הוא שם עלי איקס ענק, רב איתי ולא פניתי אליו בכלל. כל בוקר שעברתי הוא אמר לחבר שלו " תראה איזה כוסית" ונקרע מצחוק ואמר שאני ממש מכוערת. ואני נורא נפגעת מזה, הביטחון שלי יורד מיום ליום בבית ספר כל מילה שלו שוברת אותי, אני אף פעם לא עונה או מתווכחת או מנסה לבדוק מה יש לו איתי, אף פעם לא פתחתי איתו בשיחה על זה, פשוט שתקתי או אמרתי שיפסיק כבר או שהתעלמתי. אם הוא בהפסקה במקום מסוים אני מתרחקת, אני משתדלת לשבת רחוק בכיתה כדי לא למשוך את צומת ליבו אם דברים שאני אומרת ואז הוא יפתח במגילת הירידות שלו... אם אני משתפת דעות בכיתה, והוא משתף את אותן הדעות!!!!!! הוא יגיד לי לסתום!! למרות שאנחנו חושבים בדיוק אותו דבר, המוזיקה שלנו היא אותה מוזיקה, יש לנו כל כך הרבה דברים משותפים!! בזמנים" הטובים " הוא נהג להגיד כל הזמן ליד כל הכיתה שאם אני יביא לו את הקלסר או הספר הוא יתן לי נשיקה ושאני מתה להתנשק איתו ושאני חולמת על זה, בחיים לא הבאתי לו יחס. אפילו לא הסתכלתי לו בעיניים. אני נואשת ליחס אבל לא עושה את זה, אני יודעת שאן לי סיכוי. אף פעם לא דיברתי עליו, טוב או רע. במסיבה אחת הוא היה מסטול, וישב וסיפר לי ועוד ילדה דברים על החיים שלו וממש שיתף אותי, ותוך כדי שיחה הוא רצה להגיד משהו ולא הצליח והמשכתי אותו וקלעתי בול את 2 המילים שעמדו לו על הלשון והוא אמר כןן בדיוק, ואז אמר לאותה ילדה, " אני וסיוון ( שם בדוי - אני ) בחיים לא נהיה ביחד, אנחנו לא מסתדרים אן אן פשוט לא, אבל אני והיא כאילו אן אני יסביר לך היא כ''כ " ואז קרה משהו והוא הפסיק כאילו הוא הרגיש צורך להסביר למה בחיים לא נהיה.... ומאוחר יותר הוא ישב על הספה וקרא לי והתחיל לחבק אותי ואמר לי כמה שאני אחלה ילדה ושהוא ממש מחבב אותי. למחרת הוא לא אמר לי שלום. אני תמיד רציתי רק בטובתו, אם הייתה שיחה על גזענות בכיתה וכולם היו נגד הדעה שלו באתי ועזרתי לו ואמרתי שגם אני חושבת ככה ( כי אני באמת חושבת כמוהו) וכל הקטע, שהוא מדהים! הוא חכם, עמוק ורגיש, מצחיק, ואינטליגנט ואמיתי, שלא נדבר על היופי החיצוני המדהים.. הוא ילדותי ובוגר, אני אוהבת את החיוך שלו ואני ממש אוהבת שהוא בוהה במשהו עמוק ומקשיב. אני מכירה אותו כל כך לפעמים עובררת לי בראש מחשבה של משהו שהוא עומד להגיד והוא אומר את זה, ואני מרגישה שיש לי כל כך הרבה מה לתת לו אם הוא רק היה נותן לי הזדמנות.. עכשיו יש לו חברה, והתקופה היחסים טובה שלנו שבה אנחנו איכשהו מדברים בעקיצות נגמרה, הוא ממש שונא אותי ולא יכול להסתכל עלי, ומצהיר בלי הפסקה ומשתיק אותי ומרחיק אותי מכולם, הפסקתי לבוא לבית ספר.. אני לא יכולה.. רע לי שם גם ככה ועכשיו גם הוא ממש מכאיב לי.. מה אני אמורה לעשות?. למה אתם חושבים שהוא שונא אותי?? מה עשיתי לו? איך להתמודד עם זה בכיתה?