היי, אני בת 22, ויצאתי כבר 6 פעמים עם בחור שהכרתי דרך חברים משותפים.
הוא מקסים בטירוף, חכם ממש, קצין מצטיין בחי"ר, נראה טוב (נמוך אבל) ועם לב זהב.
הוא מאוד מעוניין בקשר, אבל אני לא בטוחה לגביו ואת זה הוא לא יודע.
התאהבתי רק פעם אחת בחיים שלי, ואת זה גם הבנתי רק אחרי שהחבר שהיה לי זרק אותי (כן מילה נוראית אבל זה מה שקרה).
אין לי בכלל בכלל בעיה עם גברים, תמיד מתחילים איתי, או שרוצים להכיר לי, יצאתי עם הרבה מאוד בנים ויש לי ביטחון עצמי גבוה בכל העניין.
אבל, הרוב הכמעט מוחלט היו לא בשלים, לא יציבים למערכת יחסים, חלקם "פרפרים", על אף שכולם היו מאוד איכותיים (חכמים, בית טוב, נראים טוב). יצא שנפגעתי בקטנה כמה פעמים, אבל לא יצא לי להכיר מישהו יציב שלא עשה לי סרטים.
ועכשיו אני יוצאת עם איתי, שאין לי מילה אחת רעה להגיד עליו, הדבר היחידי שקצת מפריע לי זה שהוא בחור מופנם, אבל אחת החברות שמכירה אותו אמרה שיקח לו זמן להיפתח ושהוא שווה את ההמתנה והציפייה. פעם גם הגובה היה מדד ממש חשוב בשבילי, ולגביו זה לא ממש מפריע לי.
אני לא מצליחה לפתח אליו רגשות, סך הכל נחמד לי כשאני איתו, אבל אני לא מצפה לראות אותו כשהוא חוזר הביתה, או מתגעגעת ברמות.
נחמד, זו המילה. ואלה דברים שכן יצא לי להרגיש בעבר.
אני כן רוצה להמשיך לצאת איתו כי אצלו אני מוצאת את היציבות והביטחון שלא מצאתי אצל אחרים..בלי סרטים, בלי משחקים, טהור ונקי.
ולהוסיף על כל זה שהוא בחור איכותי עם הרבה שאיפות לחיים.
האם מישהי/מישהו שחווה דבר כזה, עם הזמן הרגשות התגברו ?
אני גם בתולה, ושמעתי מהרבה בנות שאחרי שהן שכבו עם בן זוג הרגשות שלהן התעצמו.
מה אתם אומרים ?
תודה !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות