לא התנשקתי, לא היה לי חבר, ואפילו לא היו לי ידידים

היי,אני מאיה והחלטי לכתוב כאן אחרי שראיתי המון בנות כותבות פה על הנושא שאני אדבר עליו ומאוד הזדהיתי איתן אבל הרגשתי שאני מרגישה אולי טיפה שונה והייתי מאוד רוצה לרשום כאן כדי לקבל עצות או חוות דעת ולתת לבנות אחרות גב.
אז ככה,אני בכיתה י"ב כרגע ומאז ומתמיד הייתה לי לא בעיה אבל כן משהו שהפריע לי מאוד: בנים.
אני אתחיל ויאמר שאף פעם לא התנשקתי,לא היה לי חבר,ולא הייתי יותר מדי בקשר עם בנים גם כידידים פשוט כי.. לא יצא ולא יצא ואני הרגשתי ומרגישה שדברים צריכים לקרות מעצמם כי אחרת זה לא טבעי. אבל עכשיו יותר מכל תקופה אחרת בחיים שלי אני מרגישה את זה,את העצבות שזה גורם לי,את הבאסה , את המקום שזה תופס לי בראש כל הזמן...
אני מאוד אוהבת חברים,יש לי חברות ואני מרגישה אהובה יותר מכל תקופה שהייתי ובאת שטוב לי(חוץ מהנושא הזה כמובן) ואני אמנם כן מרגישה שזה מה שמבאס אותי ומעציב אותי וגורם לי לחשוב מה לא טוב בי,מה יש באחרות שאין בי...
אף פעם לא הרגשתי משהו בפנים שרציתי לנשק מישהו..אני לא מכירה עדיין את ההרגשה של לרצות להיות כל כך קרובה למישהו ואף פעם לא הייתי מאוהבת או משו...כי אני בטוחה שהייתי רומזת לו או משו..
כשאני רואה את חברות שלי אפילו בכה מדברות המון עם הבנים וזה ויש להן חבר אויש להן משהו עם מישהו אני מרגישה מאחור,אני מרגישה גם ילדה קטנה כי לא חוויתי את זה אבל אני לא ילדה קטנה!!! אני לא חושבת שאם זה יקרה זה יביא את האושר והכל יהיה טוב או זה יגרום לי..פחות להרגיש נחותה..וזה לא שהן גורמות לי להרגיש נחותה..להפך הן חברות ממש ממש טובות...
כשאני מדברת על זה אם אמא שלי,שאני גם מרגישה שהמון פעמים מאכזבת אותה בגלל זה.., היא אומרת לי שזה טבעי ונורמלי לרצות את זה ושהכל יהיה בסדר ושאני בכלל לא פחות טובה ושאני צריכה לבקש מחברות שלי אם יש להן ידידים או חבר צאת ביחד..אבל זה מרגיש לי מוזר ולא טבעי וקצת פדיחה ונואש ואני ילדה מאוד חברותית וגם בבית ספר מדברת וזה
אני לא יודעת ה אני רוצה לפעמים..זה פשוט מבאס אותי מבינים?זה גורם לי בתור נערה בת17 להרגיש שמשהו לא בסדר קורה ושזה כבר לא יקרה אף פעם..
המון אנשים אמרו לי שבית ספר זו סביבה סגורה ובגלל זה אולי זה לא קרה אבל למה לחלק כן?
אוקיי אז אולי אני לא הכוסית של השכבה ואני לא מאלה שיוצאות למסיבות ואני נמוכה ולא נראית בת 17אבל זה לא נראלי העניין...מה יהיה בצבא? האם גם בצבא כל הבנים התחברו לבנות ורק אליי לא? בצבא זה יקרה? זה יקרה בכלל? זו פדיחה לבקש מה שאמא אמרה לי? למה דווקא לי? אני לא מצפה עכשיו לאהבה ענקית של החיים שליאני רוצה מישהו שיגרום לי להרגיש בנוח אבל אף פעם גם לא הייתה את האופציה, אף פעם לא התחילו איתי..מה אני מכוערת?לדעתי אני דווקא סבבה..יש בי משהו לא טוב שלא שמתי ל אליו? די נמאס לי כבר נמאס לי להרגיש ככה..