תמיד פחדתי להיות החברה המעצבנת, או בעצם להתנהג כמו רוב הבנות שאני מכירה - ליזום ריבים על שטויות, לעשות דרמות וסצנות, לנדנד, להכריח אותו להסתפר או להחליף בגדים... ראיתי המון גברים שמפחדים מבנות הזוג שלהם, "אל תגיד לה כי היא תכריח אותי לישון על הספה", "אין סיכוי שהיא תסכים", "היא הבוס בבית" וכו'...
החבר האחרון שלי פעם אמר בצחוק יחסית בתחילת הקשר "אני חייב להסכים איתך או שאני לא אקבל הלילה", אמרתי לו שאני ממש לא כזאת.
ראיתי שמדברים כאן על משהו שנקרא "שיט טסט", לא בטוחה שהבנתי עד הסוף מה זה אומר, אבל אם הבנתי נכון אז גם את זה לא עשיתי.
זה לא שאני נותנת שיזלזלו בי, אני מאד מעריכה את עצמי ולא מוכנה לקבל יחס לא הוגן. אם משהו באמת נראה לי קריטי אני אפתח את הנושא, אבל כמעט אף פעם לא בצורה של ריב ולעיתים די רחוקות.
בגדול אני פשוט בחורה שממש ממש קל להסתדר איתה. אני גם בקושי רבה עם חברים שהם לא בני זוג. אני אומרת מה מפריע לי אבל 99 אחוז מהמקרים זה נסגר בצורה נעימה, כי אני פותחת את זה בצורה נעימה.
היו לי שני קשרים רציניים ובשני המקרים הגבר אמנם אמר שהוא אוהב אותי ושאני מושלמת, אבל תמיד היה אבל. והוא תמיד בכה והכל, אבל היה אבל שהוא לא ידע להגדיר. משהו היה חסר לו. אז אני מתחילה לתהות האם זה העניין?
יכול להיות שאני טועה? שגבר כן רוצה בחורה שהוא יפחד ממנה ושתחזיק אותו קצר? אני כן צריכה להתנהג כאילו אני המפקדת? עובדה שלרוב הזוגות יש דינמיקה כזאת, ומשהו כנראה באמת לא עבד לי, אבל אני פשוט כל כך לא מאמינה בהתנהגות הזאת!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות