נמאס לי!
נמאס לי לפחד ולהפסיד!
אני בסדר יחסית עם כל העניין של הלדבר והשפת גוף וכו',
כלומר, בכל הנוגע ל-להכיר.
אבל מה הלאה?! אני פשוט לא מסוגל! לא מצליח!
כל פעם יש לי תירוץ חדש !
"אני בלימודים ויש לי הרבה עומס", "אני עובד איתה ואם היא לא תרצה אז יהיה מביך","אנחנו בצבא ביחד ואם לא ילך אז... ואם נפרד אז..." וכל פעם מחדש פשוט לא עושה כלום ולא עושה צעד בגלל התירוצים הדביליים האלה (וכן, אני יודע שהם דביליים לחלוטין!)
אז... הייתי בפסיטבל הסופ"ש. לבד. בלי תירוצים.
ורקדתי עם מישהי. והיא זרמה והיה נורא כיף.
ונגמרה ההופעה. ו...?
"טוב..."
ביי.
ובראש אמרתי לעצמי, דיי! אם כל הזמן אני לא עושה כלום בגלל התירוצים האלה, פה אין לי שום תירוץ! רק הכרתי אותה, אם לא אז כלום ואף אחד לא מכיר אותי ושום תירוץ אחר דבילי.
ובכל זאת, לא היה לי את האומץ לעשות כלום. בזמן ההופעה הכל זורם, וברגע שזה מגיע למילים, לדבר, להגיד לשאול - משהו! אני פשוט פחדן!
אם בצבא או בעבודה אני מתיידד עם בנות אבל לא מעז לעשות את הצעד הבא (רבאק! למה בנות לא עושות את הצעד?!), פה מחקתי לחלוטין את כל התירוצים ועדיין, פשוט לא הצלחתי! לא היה לי את האומץ להוציא את המילים מהפה. חשבתי גם לכתוב ולהביא לה פתק, משהו בסגנון - כלום! פחדן!
למישהו יש עצות, טיפים, רעיונות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025