השנה עליתי לתיכון, תיכון ממש ממש חרדי. הלכתי אליו בגלל חברות, לחץ סביבתי, וגם בגלל שאני רציתי. אבל הבצפר מבחוץ נראה ממש שונה ממה שהוא בפנים באמת. הייתי ממש חרדיה בערך..אבל עכשיו אני סוגשל מסורתית דתיה, ואני לא יכולה לסבול את הבצפר הזה.לאו דוקא בגלל הדת אלא כל הבצפר הזה הוא חתיכת חרא בשבילי. אני אוצה שנה הבאה לעזוב, אבל יש לי רק סיבה אחת שבגללה אני לא עוזבת-חברה שלי. היא החברה הכי טובה שלי בעולם. החיים שלי העולם שלי האהבה שלי היא כל החיים שלי ואני לא יכולה בלעדיה בכלל. היא שינתה לי את החיים ואין לי חיים בלעדיה. וזה הדדי בנינו. שאמרתי לה לפני כמה חודשים שאני רוצה לעזוב היא התמוטטה ולא הצליחה לדבר ולא לעשות כלום. וישר חזרתי בי כי אין מצב שאני אעזוב אותה. אני לא מצליחה לדמיין את החיים שלי בלעדיה והיא לא תוכל לעבור לאותו מקום שאני רוצה לעבור. אז נכון שחברות באות והולכות אבל היא חברה לכל החיים. אני חייבת אותה איתי. לא יכולה בלעדיה. והיא לא יכולה בלעדי. אבל ממש קשה לי בבצפר הזה. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות