ההורים שלי גרושים. קשה לי. יש עליי המון אחריות. לא מצליח לבכות כבר

אז ככה.
אחרי שחלקתי הזמנות לכל החברים אבא שלי אמר לי שאין לנו מספיק כסף לאירוע הזה ושאני אצטרך לוותר על זה ולהודיע לכולן שביטלנו. אני לא צריך לספר לכם את גודל האכזבה או את גודל הבושה. אמא שלי במלאכת לא יכלה להסתכל לי בעיניים אפילו ואמרה לי שכמו שהיא מכירה את אבא מחר הוא יתחרט ויעשה הכל כדי להחזיר את הבר מצווה, אז היא שיריינה את התאריך מאחוריו הגב שלו עם האולם. למחרת סיפרתי לו שהתאריך משוריין כיוון שלא ידעתי שזה סוד, מה שהביא לפיצוץ ענק בין ההורים על הבוקר, וזה גרם לפרידה מוקדמת ממה שציפו.
בשנייה שקלטתי שהאחריות שלי לא יודעות מה לעשות עם עצמו ברחתי איתן מהבית למכולת וקניתי להן אוכל לגן ולבית ספר. אבא שלי פגש אותי בתחנת אוטובוס והתנצל. בצהריים אמא שלי התנצלה. לאחר כשבוע הם חזרו לדבר והבר מצווה יצאה לפועל רק בתאריך אחר. הבנתי שזה אך ורק בשבילי ושזה לא יחזיק מעמד.

השנה הגעתי לבית ספר חדש שמחייב פנימייה. כך שעל היום עם אבא בשבוע הייתי צריך לוותר. בהתחלה זה לא היה נורא גם לי וגם לאבא כי אנחנו גם ככה לא מסתדרים אבל כשהוא הזמין אותי לישום אצלו בחמישי בערב הבנתי כמה התגעגעתי. בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם. 3 חודשים כמעט ולא התראיין עד שילמתי עם הבית ספר שישחררו אותי אליו בימי ראשון. בחודשים האחרונים אני משמש הרבה הבייביסיטר בבית כי אמא שלי יוצאת המוווווון. וזה לא תמיד נוח. תמיד הייתי אחראי יותר מכולם.
אמא שלי חשפה בפניי ובפניי אחיותיי את היותה חילונייה ואבא שלי לא אהב את זה בכלל.
עכשיו יש לה חבר חילוני שכל שבת שאני ואחיותי לא נמצאים שורץ בבית שלי. אמא שלי הודיעה שאנחנו עוברים דירה ואני לא יודע מה לעשות. להישאר כאן עם אבא או לעבור עם אמא? אני בפנימייה ואני גם ככה לא מספיק לראות אותם כמו שצריך. חשוב לציין שאמא שלי ואני חברים הכי טובים בעולם ואני לא יודע אם אסתדר בלעדיה. לא לשכוח שאני בכיתה ט, מיליון מבחנים ללמוד אליהם. שנה הבאה בגרויות. מה אעשה?
עוד קושי שקצת מכביד עליי הוא שאחותי עבדת שמיעה.
אני חולם הרבה על עקרבים בשנה האחרונה. לא יודע אם זה קשור. חלק מהחלומות הם נוראיים שאין לתאר. דוגמא מחלום שילמתי שלשום: עשת אותי עקרב צהוב ומתתי בחלום, ניסיתי להתעורר אבל לא הצלחתי והייתי בטוח שזה קרה באמת. מעולם לא הרגשתי ככה. חסר אונים. הייתי בטוח שאני מת.

אשמח שתעזרו לי וסליחה על החפירה! זה אחרי שריחמתי עליכם. אני יודע שיש אנשים עם צרות פי 1000000 יותר גדולות משלי אז בבקשה תחסכו ממני את התגובות האלה. אין לי על מי לפרוק.