רציתי כבר לפני שנתיים. אני לא אטאיסטית או משהו כזה,
פשןט תמיד ידעתי שאני רוצה חיים אחרים.
בגיל 16 חשבתי שזה סתם לחץ חברתי אז ניסיתי "להמשיך" בדרך הזו.
עכשיו אני מספיק גדולה. וחוץ מזה אני מרגישה ממש תקועה בחיים. אין לי חיי חברה כי חברים חילונים אין לי ובחברת הבנות שהכרתי אני מרגישה צבועה והן לא כל כך נותנות לי להיות מי שאני באמת..
(מעירות לי על צורות דיבור התנהגות וכו)
וכמעט בכל מקום שאני מגיעה אליו כולם מתנהגים אליי כאילו אני מצורעת בגלל שיש לי חצאית, שומרים ממני נגיעה ואומרים סליחה על כל קללה שנפלטת להם מהפה. אני פשוט מרגישה לא אני בכל העסק הזה, אבל.. אני מפחדת מהתגובה של ההורים.
אני מתה על ההורים שלי ואין לי איתם בעיה.
אבל אני מפחדת לאכזב אותם. אני הבת הגדולה שלהם ואני לא רוצה להכאיב להם.
גם מאחים שלי אני מפחדת, כי אני סוג של דוגמא בשבילם.
ואיך בכלל מתחילים חיים חדשים? איך עוזבים הכל ומתחילים מחדש?
אני ממש פוחדת מהכל. ואשמח לעזרתכםם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות