אני בת 21, יש לי אם חד הורית ותמיד הרגשתי שמערכת היחסים שלנו קצת מוזרה. יש לי אח קטן וממנו היא לא דורשת את אותן הדרישות שממני מצפים. אני תמיד מנסה לרצות אותה, אני עובדת ולומדת ועוזרת כלכלית בבית, משלמת על ביטוח הרכב של עצמי ועל דלק, כשאנחנו יושבות יחד במסעדה הרבה פעמים גם אני מזמינה אותה, כי אני רוצה לתת לה, זה חשוב לי, אני לא לוקחת את כל השנים בהן גידלה אותי כמובן מאליו. אבל בכל פעם שאני קצת מתרחקת מהבית, יוצאת, לימודים, עבודה, חבר, חברות, היא רק צועקת עלי ומתעצבנת ואומרת לי להישאר בחדר שלי, כאילו אני עושה משהו לא בסדר. היא תמיד כועסת שאני לא רוצה לעשות את הדברים שלה כמו ללכת איתה להליכה, לשיעור יוגה.... אני אוהבת לבלות איתה אבל אני רוצה גם חיים עצמאיים, לפתח את עצמי. אני מרגישה איך חברות שלי מתרחקות ממני, איך מפטרים אותי מעבודות כי אני כל פעם צריכה להוריד במשמרות, זה מפריע לי בלימודים (אני לומדת תואר לפני הצבא, אז אני גרה בבית).. בקיצור אני לא מצליחה להתנהל ככה וגם אחרי שצמצמתי את החיים החברתיים שלי למינימום זה עדיין לא מספיק והיא זורקת אותי מהבית באופן קבוע. אין לי לאן ללכת, המציאות הכלכלית כרגע לא מאפשרת לי לגור לבד ולהשלים את התואר האקדמי שאני עושה. אני ממש מחפשת דרך לדבר איתה כדי שתבין ותתפשר איתי גם אבל התשובה היא תמיד "זה הבית שלי והכללים שלי ואני בגיל 18 עזבתי את הבית". אז היום דירה זה יותר יקר וזה לא אופציה כרגע. מה אני יכולה לעשות כדי שהיא תשמע אותי ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות