כל הזמן האחרון קשה לי מאוד
יש רק 2 בנות שאני לפעמים יושבת איתן בהפסקות, אבל הן מחסירות מלא, ורוב הזמן אני יושבת לבד, האמת שזה עדיף, כי כשאני עם אחרים אני מתנהגת ממש כמו סתומה וזה גורם להם לא להתחבר אליי ולי לכעוס על עצמי.
אני לא חושבת שיש מישהו שמסוגל להתחבר אליי באופן רגשי, אני ככ כלומניקית משעממת וממורמרת..אני לא חושבת שאני מעניינת מישהו.
אני בת יחידה ואני גרה רק עם אמא שלי
אבא שלי חי בעיר רחוקה והוא עובד כל היום. אני יודעת שהוא ממש אוהב אותי והוא דואג לנו לכסף .
אני ואמא שלי מדברות והכל אבל אין בינינו יחסים כל כך טובים ואישיים, היא לא ממש מכירה אותי חח, ואין מצב שאני אגש אליה ואבקש ממנה אבחון לדיכאון אצל איש מקצוע. חשבתי שאולי אם תהיה לי פסיכולוג/ית אני אוכל לבקש כזה דבר או להתייעץ על זה.
הבדידות קצת מעציבה אותי, אין לי עם מי לדבר בכלל וגם אין לי חשק לדבר עם מישהו כי זה מסע ארוך ומתיש מידי בשבילי להתחבר לבן אדם ברמה הרגשית.
. אני כבר לא בוכה, אני לא כל כך עצובה, כל הזמן אופפת אותי הרגשה כזאת קשה ויש לי מחשבןת אןבדניןת.
מרגישה כאילו אני טובעת מבלי היכולת למות.
אני תקועה עם החיים שלי וגם אין לי מוטיבציה לעשות כלום אז לא יעזור עצות כמו "חוג" או וואטאבר. תודה רבה למי שקרא עד לפה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025