רוצה לספר לכם קצת מה אני מרגישה בזמן האחרון, בבקשה אל תשפטו!

היי לכולם !
אני מעדכנת - זה הולך להיות ארוך אז אני מאוד אשמח אם לא תעצרו באמצע ולא תשפטו ..
אוקיי , בזמן האחרון אני מרגישה ממש מדוכאת ופגועה ..
נורא קשה לי כך עד למצב שאני פשוט מסוגלת להתסגר בחדר עם הפלאפון ולהמשיך להרגיש חרא !
בחודש האחרון הכרתי מישהו , בן 17.5
כן , הוא רחוק ממני מאוד הנסיעה היא בערך שעה אחד לשניה ..
בקיצור , הכרנו ודיברנו מלא ..
הוא נתן לי תחושה שאני יכולה לבטוח בו ולסמוך עליו והוא דיבר באמת יפה ונתן לי כבוד והשאיר עליי רושם של בחור טוב ואמיתי ..
התחלתי עם הזמן להרגיש אליו משהו , כל היום חשבתי עליו כל היום חיכיתי להודעות או שיחה ממנו .
מההתחלה ידעתי שסיכוי גדול שזה לא ילך בגלל המרחק העצום בינינו וגם כי הוא בן 17.5 ולי אין אפילו 15 עדין .
גם החברות לא פרגנו , אמרו לי שזה לא טוב בשבילי אבל אני בחרתי לא להקשיב והייתי בראש של - כן פסדר , עכשיו הן אומרות ככה מחר שאני אהיה איתו הן "יפרגנו" לי ויגידו שהן "טעו" והוא באמת "אחלה גבר" .
בקיצור , המשכנו לדבר ולאחר שבועיים בערך נפגשנו .
הייתי נורא בהתלבטות בפגישה ולא הייתי סגורה בכלל , הייתי גם נורא בלחץ ולא שמתי לב מה אני עושה !
מפה לשם זה פשוט התגלגל לכך שעשינו יבש ונגענו אחד בשניה.
אני נורא הצטערתי על זה כאשר חזרתי מהפגישה והחלטתי לדבר איתו ולהגיד לו שזה היה לא לעניין ואנחנו בכלל לא מכירים וממש הגזמנו ..
אבל היה לו קשה לקבל את זה והוא החליט שאת הקליק חייב לסיים כי זה לא בשבילו ..
כמובן שהצטער ושאל אם אני כועסת/מאוכזת
והכחשתי אתזה למרות שהייתי מאוד מאוכזבת וכעוסה ! ( בעיקר על עצמי )
ומאז אני פשוט לא מפסיקה לחשוב עליו ! ונורא קשה לי אני רק מתמרמרת כל היום עלזה
ומרגישה זונה בגלל זה !
סיפרתי את זה לאחת מחברותיי והיא קראה לי זונה ושרמוטה וזה הכי שבר אותי !
ציפיתי לפחות לטיפה תמיכה מחברה שלי !
בקיצור , אני ממש מאוכזבת מעצמי ונורא בדיכאון .
הרגשות ממנו לא יוצאים לי וזה פשוט מאכזב !


שוב , אני מקווה שלא תשפטו אותי ואני כן אשמח אם תתמכו ותעזרו למרות שאני יודעת שזה מזעזע ואני מטומטמת ואינלי עמוד שדרה משלי בשיט !
בכל זאת , אם קראתם עד לפה ממש תודה ואני מקווה שתעזרו לי .