אני בחורה בת 46, רווקה פלוס תאומים בן ובת. התאומים הגיעו לעולם בעזרת תרומת ביצית מאישה מקייב פלוס תרומת זרע מתורם ישראלי לא ידוע. התאומים בני חודשיים. הגעתי למסקנה שמאוד כואב לי על הילדים היות והם לא ידעו אף פעם מי זה האבא האמיתי שלהם. כשהילד ישאל מי זה אבא שלי אני אצטרך להגיד לו אין לך אבא אתה באת מתרומת זרע וזה מאוד יכאב לילד. בביטוח לאומי שואלים אותי מה שם האב ובצער אני אומרת אין אב הילדים מתרומת זרע. אני לא יכולה להתמודד עם זה. יש לילדים שלי עוד המון אחים ואחיות בארץ ישראל היות והתורם זרע תרם להמון נשים. כואב לי להגיד לילדים שלי שיש להם עוד המון אחים ואחיות פזורים במדינת ישראל. אני מאוד אוהבת את הילדים שלי. כואב לי שבמשך 4 שנים אני עושה טיפולי פוריות ביודעין שזה מתרומת זרע ורק מחודש שישי להריון הבנתי שעשיתי טעות כשהבאתי ילדים מבנק הזרע. אני שוקלת בצער רב למסור את הילדים לאימוץ היות וקשה לי להתמודד כל החיים עם כך שהילדים לא יכירו לעולם את אבא שלהם הביולוגי ושיש להם המון אחים במדינת ישראל. עדיף לשלוח אותם לאימוץ סגור ולא להתמודד כל החיים עם הכאב היומיומי שהם מתרומת זרע. אל תשפטו אותי לרעה היות ואני רוצה למסור את הילדים לאימוץ לטובתם כדי שיהיו להם שני הורים והם לא יצטרכו להתמודד כל הילדות עם כך שהם לא ידעו אף פעם מי זה אביהם האמיתי. ידוע שילדי בנק הזרע עם תסמונת החור השחור של העדר זהות אב. אני לעולם לא אסלח לעצמי שהבאתי אותם מבנק הזרע. אין לי אף אחד במדינת ישראל. אין לי אבא, אחים, דודים. אני בודדה בישראל. יש לי רק אמא בת 68 והיא חולת ריאות. אני בוכה הרבה ממצבי. כואב לי שלא חשבתי על כך קודם. מה לעשות? בבקשה עזרו לי כי אני רושמת את הכל עם דמעות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות