איך להתמודד עם זה שאני כזאת לוזרית? אני בוכה ימים שלמים ולא רוצה לחיות כבר...

היי, אני בת 18, סיימתי בי"ס שנה שעברה ויש לי פטור מהצבא.
בסוף החודש התשיעי התחלתי לעבוד בארומה כשוטפת כלים וזאת הייתה העבודה הראשונה שלי, היה לי ממש טוב בה וממש אהבתי את העבודה אבל המנהל שם תמיד צרח עלי וקילל ולא יכלתי לסבול את זה ואמרו לי שכדאי לי להתפטר והתפטרתי ב22.2.
מאז, אני כמעט 3 חודשים בלי עבודה ולא מוצאת את עצמי, הלכתי לראיונות עבודה ולא חזרו אלי, הבנתי שזה כי אני כנראה באה בלבוש חשוף לראיונות עבודה אז התחלתי להתלבש בצניעות (לבשתי לבוש חשוף כי בלבוש חשוף אני יותר יפה וזה נותן לי יותר ביטחון עצמי), למרות שהתחלתי להתלבש בצניעות לראיונות עבודה עדיין לא חזרו אלי, מנהל צדיק אחד אמר שאני באה לראיון מאוד עצובה עם עיניים ברצפה ואני ניראת מאוד ביישנית ושאני לא יכולה לעבוד ככה במקום שהעבודה בו היא לשרת אנשים.
התחלתי מאז לבוא בלבוש צנוע לראיונות עבודה + מאוד חייכנית ואנרגטית אך עדיין לא חזרו אלי, ועברתי כמעט על כל מקום אפשרי בעיר שלי (אשקלון).
הייתי ב-4 התלמדויות אך הם לא רצו להמשיך להעסיק אותי, למרות שניסיתי להיות הכי תותחית שיש.
נכנסתי לדיכאון של ממש...
ביום ראשון התחלתי לעבוד במפעל אחד וממש אהבתי את העבודה והיה לי בה ממש קל וכיף והכרתי שם גם חברות, היו כמה טעויות שעשיתי בלי אף כוונה, ואיך שהמנהלות אמרו לי לא לעשות את זה יותר ישר לא עשיתי את זה יותר, היה לי ממש טוב בה והייתי בטוחה שזהו, שמצאתי עבודה ושהדיכאון שלי הסתיים, אך אתמול התבשרו לי שאני לא צריכה להגיע ביום ראשון לעבודה ושאני מוזמנת לשימוע במשרד של כוח אדם, אני די בטוחה שיפטרו אותי לא משנה מה אגיד, אם הם רצו לתת לי עוד הזדמנות הם יכלו סתם לתת לי שיחה עם המנהלת או משהו כזה, אני כבר לא יודעת לאן ללכת, הלכתי כבר לכל מקום אפשרי, וגם אם אני אמצא עבודה אני עדיין מבואסת שלא רוצים אני במפעל ההוא, כי העבודה שם הייתה בישיבה וממש כייפית וקלה, זה כ'כ מבאס....
אני לא חושבת שזה שווה להמשיך לחיות אם אין לך עבודה, מה זה שווה לחיות אם אין לך עבודה ובהמשך גם לא יהיה לך שקל?
ואין צורך להגיד לי לא לקרוא לעצמי לוזרית, כמו שאתם יכולים לראות אני לא הגעתי למסקנה הזאת סתם ככה, אם אני אמצא עוד עבודות אני אנסה להגיע לשם במחשבה שאני לא לוזרית...
ודרך אגב, הלכתי גם לכל הבתי קפה ומסעדות בעיר שלי ואף אחד מהם לא חיפש שוטפי כלים או בכללי עובדים אחרים.
הכנתי רשימה של כל המקומות שהייתי בהם בראיון עבודה או התלמדות ולא רצו אותי שם והגעתי ל22 מקומות...
וכשבאתי לראיונות עבודה ולהתלמדויות לא באתי לשם במחשבה שאני לוזרית, ההפך, שאני בטח אהיה תותחית באותה עבודה, הגעתי למסקנה הזאת רק אתמול.
אני בוכה ימים שלמים ולא רוצה לחיות כבר...