שלום,אני טליה בת 30.
לפני חצי שנה נפרדתי מבן זוגי ,היינו ביחד בקירוב ל6 שנים.
יש לנו ילדה משותפת.בת 3 וחצי.
בזמן הזה,ניסיתי לצאת עם גברים,וזה לא מוביל לכלום.
לו לא הייתה אף אחת.
שלשום הוא סיפר לי שיש לו מישהי,וכנראה זה הולך לקטע רציני.
מאז חיי אינם חיים,בלשון המעטה.
אני יודעת שיגידו שגם אני ניסיתי לצאת עם אחרים,אבל..אני ניסיתי בקטע של להתגבר עליו (הפרידה הייתה ביוזמתו,הוא לא אהב אותי,הפרידה הייתה קשה,הגעתי לפסיכיאטר וכדורים וייחלתי למותי)
אבל קמתי והתגברתי בשביל הבת שלי המדהימה,החכמה והיפה.
אבל..מאז שהוא אמר לי שיש לו מישהי,אני לא ישנה,לא אוכלת,יש לי סיוטים, אני בוכה,והבת שלי רואה אותי ככה ונלחצת ובוכה אף היא.
כשהוא היה בא לבקר את הילדה היינו שוכבים,אני מאהבה,והוא מהרגל וחרמנות.
ועכשיו אני יודעת שבביקורים שלו זה יפסיק,ולא יהיה לי כל מגע איתו.
יש לי דפיקות לב,אני כמו זומבי ולא מתפקדת יותר מידי חוץ מדברים הכרחיים.
לא מחייכת,ובוכה כל רבע שעה בערך בכי קורע.
במקביל יש מישהו שמאוד רוצה אותי ואני די משחקת בו,אבל לא בכוונה.
אני לא חושבת שאצליח לאהוב אותו אי פעם,לא חושבת שאוהב מישהו כמו שאהבתי את האקס,ומפחדת לפגוע בו.גם ככה הוא מתחיל להשבר מהעצב שלי והדכאונות.
אני יודעת שקל להגיד "קומי על עצמך,תמשיכי הלאה" אבל הגוף שלי במצב קריסה חזיתית אני לא מצליחה להתאושש, באמת אנשים,אני לא יודעת מה עוד לעשות!
יש לי ילדה שצריכה אותי!! אני לא יכולה לצאת החוצה לנשום אויר כי הקור בחוץ חזק,
יוצא שאני בבית רק חושבת,ומסתכלת על כל פינה שהוא ישב,אכל,נגע בה.
אני מרגישה שאני מאבדת את השפיות..מה ראבק אני עושה???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות