אהב אותי כל כך ובכל זאת, וויתר עליי כל כך מהר... איך ממשיכים? לא יכולה לוותר

היי לכולם, אני בכיתה יא עוד מעט בת 17.
אז ככה , אני וחבר שלי היינו ביחד במשך חצי שנה עד שהוא החליט לסיים את הקשר לפני חודש. הוא בכיתה יב , עוד מעט בן 18. בחצי שנה שהיינו ביחד , עברנו יותר דברים טובים מאשר פחות טובים . אהבנו כל כך , וזאת הייתה מערכת יחסים חזקה מאוד ויציבה מאוד ששנינו ראינו שיש לה עתיד !! הוא אהב אותי יותר ממה שאני אהבתי אותו , ראיתי את זה עליו והרגשתי את זה.. ומה גם שהוא אמר לי את זה פעמיים
הייתה לנו מערכת יחסים מאוד בוגרת וטובה , ושנינו בתולים כך שהיחסי מין לא היווה לנו בעיה בקשר, הוא הבטיח שזה יקרה ששנינו נהיה מוכנים ולא בזמן הקרוב ואני שמחתי על כך. זאת לא הבעיה
אני הייתי החברה הרצינית הראשונה שלו , ובהתחלה הוא קצת חשש להיכנס לקשר.. הוא כל כך אהב אותי , נתן לי את כל כולו. וגם אני לו!! אני הייתי האהבה הראשונה שלו , וכך גם הוא שלי . (היה לי חבר לפני 3 שנים, קשר שנמשך 4 חודשים. אהבתי אותו באמת, אבל זאת הייתה אהבה יותר ילדותית , אהבת נעורים כזאת . מה שאני מרגישה עכשיו כלפי החבר לשעבר שלי זאת אהבת אמת ובוגרת)
לי ולחבר שלי היו כמה ירידות , אבל תמיד הצלחנו להתגבר עליהן.
יומיים לפני הפרידה שלנו הייתה לנו שיחה שלא הלכה כל כך טוב, ובסופה הוא אמר שהוא צריך לחשוב .. אני לא ייחסתי לכך חשיבות , ובנוסף עבר עליי שבוע מאוד קשה מבחינה אישית ונפשית , ולפני השיחה שלנו היה לי ריב מאוד קשה בבית שבסופו יצאתי מהבית . וזה די השפיע על המצב רוח שלי ועל האופן שדיברתי בשיחה שלנו אז כן אני מודה שקצת דיברתי בזלזול, אבל הייתה לכך סיבה . יום אחר כך , לא דיברנו כל היום בכלל . וזה אף פעם לא קרה לנו , זה היה כל כך מוזר.
יום אחרי זה נפגשנו ודיברנו , והוא אמר לי שהוא החליט שהוא רוצה להיפרד .. והסיבה? לדעתו אנחנו לא מתאימים. אני הייתי בהלם, לא הצלחתי להוציא מילה ואפילו לא לבכות . פשוט נותרתי המומה. אני כן ראיתי עליו שהיה לו קשה ושהפרידה לא סותרת את העובדה שהוא אוהב אותי . הוא עוד אוהב אותי. ובכל זאת לא הצלחתי להבין למה למה אנחנו לא מתאימים ?? אז הוא הסביר לי שיש דברים שעשיתי שקשה לו עם זה .. והוא לא יכול להתמודד עם זה , ושזה קרה יותר מפעמיים ושדיברנו על זה כבר, ובפעם האחרונה שזה קרה הוא החליט לשים סוף לקשר . הדבר הזה זה תנועות וריקודים למצלמה עם הישבן וכו'.. אני הייתי עוד יותר מופתעת מהסיבה, כי אני ממש לא כזאת ! וכל מי שמכיר אותי , כולל הוא , יודע שאני שמורה והכי צנועה , יותר מכולם .. אני כן שמה מכנסיים, אבל לא חושפת כלום. אני חושבת ובטוחה שאנחנו כן מתאימים , כי כל מה שהוא מרגיש וחושב, אני מסכימה איתו לגמרי והוא צודק. והוא לא מבין את זה.. ואני לא מבינה למה הוא לא חוזר אליי אם זה ככה.
אז אחרי שהוא סיים לדבר , קמנו ונפרדנו ואז התחלתי לפרוץ בבכי והתקשרתי לחברה ונשארתי לישון אצלה
בכיתי כל הלילה במשך 6 שעות .
יומיים אחרי הפרידה שלחתי לו הודעה , וככה המשכתי , אמרתי לו שאני רוצה שניפגש שוב כי יש לי מה לומר. נפגשנו אחרי 3 ימים ודיברנו ודיברנו והסברתי את עצמי , ואמרתי לו כמה שאני אוהבת אותו וכו.. והוא נשאר עם ההחלטה שלו. חשוב לי לציין , שאחרי הפרידה הוא אמר לי פעמיים שהוא לקח את ההחלטה הזאת עם ההיגיון ולא עם הלב.. הוא אמר לי שהלב שלו אומר לו שכן אפשר להמשיך את הקשר ושהוא יכול לצמוח , אבל הוא הולך עם ההגיון.
אני חושבת שבאהבה אין הגיון!! צריך ללכת אחרי הלב , כי כשאוהבים אוהבים מהלב ולא מהשכל , ובגלל זה צריך להחליט את ההחלטות יחד עם הלב. לא אמרתי לו את זה..
הוא אמר לי שהוא רוצה לנתק קשר מוחלט , ומחק אותי מכל רשת חברתית אפשרית וחסם (חוץ מבוואטסאפ) .במשך שבועיים מאז שנפגשנו בפעם האחרונה , המשכתי לשלוח לו הודעות ושאלתי שאלות , ולא וויתרתי.
השיחה האחרונה שלנו הייתה לפני שבועיים , שלחתי לו הודעה כל כך ארוכה ואמרתי לעצמי שאם אחרי זה הוא עדיין בשלו, אז אני מפסיקה.
הוא ענה לי אחרי יום , וכמובן לא שינה את דעתו לצערי הרב.. אחרי זה עניתי לו שאין לי מה להילחם כנראה , ותודה על הכל.. וזהו . מאז לא היה בנינו קשר .
בעיניי הקשר שלנו לא היה סתם עוד קשר רגיל, זה היה יותר מזה .. ואני יודעת שכמעט כל בת חושבת ומרגישה ככה כלפי החבר הנוכחי שלה
ושזה טבעי.. אבל זה לא אותו דבר , אני באמת הרגשתי ואני עדיין מרגישה שמצאתי את המיועד לי . והוא גם אמר לי פעם , אחרי 3 חודשים ביחד שהוא מרגיש שאני באמת נועדתי לו . ושהוא נכנס לקשר הזה רק כי הוא ידע שיש לו עתיד . וכן אני יודעת שכל החיים עוד לפניי , ואני אעבור עוד הרבה דברים בחיים . אבל אני עוד לא סיימתי לאהוב אותו ואני מרגיש שאני עוד לא מוכנה לוותר עליו ועל הקשר שהיה לנו ומה שיכל לצאת מאיתנו.. כי אכפת לי ממנו ומאיתנו !! ואני יודעת שגם לו היו ציפיות מהקשר שלנו , וזה לא נראה לי הגיוני שבן אדם שכל כך אוהב אותי יקום ויילך ולא יתן הזדמנות שניה לקשר שלנו .
הוא אמר לי שהוא עדיין אוהב אותי , ואני אמרתי לו שיש התאמה בנינו כי אני יודעת איך אני ואני מכירה את עצמי .
אז למה אנחנו לא חוזרים?
אני מרגישה שאני עוד לא מוכנה לוותר עליו ואני רוצה להמשיך להילחם
האם אני צודקת? ואיך אני יכולה להחזיר אותו?