היי לכולם ישלי קושי מסוים במשפחה העניין שזה אבא שלי אין בינינו בכלל קשר של אבא ובת פשוט כלום הוא נותן הרגשה שבשביל מה נולדנו בכלל פעם אחת באתי אליו לא זוכרת סתאם לישאול משהו והוא אמר בשביל מה נולדת אני לא אוהב אותך כל מיני שטויות כאלה ואחרות ופשוט נימאס לי אני מרגישה שאני בחיפוש תמידי אחרי דמות אבהית שיהיה לי אבא לדוגמא יש איזה מורה שמלמד אותנו מקצועות קודש ואני כל הזמן מדמיינת שהוא כמו אבא שלי ואני משתפת אותו בדברים ובאמת שאני לא משתפת אף אחד בכלום לא חברות ולא איש מקצועי אם כבר רק בקטע של לימודים ודברים שאני ורק אני מרגישה אני מרגישה שהתבגרתי בבת אחת שאני כמו אמא קטנה בבית עושה הכל נכון מציונים בבית ספר ושיעורי בית והשקעה עד לעזור לאמא ולאחים שלי עד שאין לי זמן משל עצמי כרגע אני בתקופת עומס אדירה לא רק לימודית אלה משפחתית הייתי רוצה לשתף מישהו מהבית ספר אולי את המורה שלי אבל קשה לי מאוד קשה לי להיפתח ולהתחיל לדבר על עצמי וזהו פשוט רציתי לפרוק אני מרגישה חנוקה מובן לי שזה החיים שקיבלתי וקשה לכולם ואני צריכה להתמודד אך כמה אפשר להיות שמחה להשקיע להאמין בעצמי בהרגשה שאף אחד לא מאמין בך אני זקוקה לחום הזה לחיבוק לנשיקה למילה הטובה של אבא אני זקוקה לאבא והוא לא פה הוא לא בבית הוא לא בשום מקום אפילו שהוא חי ובריא ונושם מבחינה רגשית ואישית אין לי אבא אני צריכה לדאוג לעצמי לתת מעצמי מרגישה שאני צריכה לשרוד לעשות שיהיה הכל מושלם ולא למעוד אפילו פעם אחת .. מה עושים במצב כזה אני ממש מבקשת שיהיו פה הרבה עצות כי אני כבר מיואשת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025