אני בת 17 ואני תמיד הרגשתי בוגרת לגילי ...
אני בררנית מדי לגבי בני הזוג שלי אבל עד שאני מוצאת הם טובים מדי בשבילי.
אפילו לא מנסה לצאת עם גברים בגילי אך גם לא מוכנה לגברים מבוגרים מדי .
היה לי חבר בן 21 במשך חודשיים שהיה מושלם מכל בחינה אפשרית (מתוק, נאה, תפקיד מעולה בצבא, בקיצור איכותי ) אך הוא בגד בי וכבר לא היה כל כך מתוק כמו שחשבתי וכשזה קרה הרגשתי מאוד פגועה ושפשוט מאוד אני לא מספיק טובה בשבילו.
כל פעם שאני מנסה למצוא בני זוג אני בהתחלה מעוניינת ובמהרה מאוד מוצאת את הפאק שיציק לי ויגרום לי לנתק קשר ,אני מרגישה אגואיסטית שחושבת רק על עצמה ופוגעת בגבר ,אבל מתנחמת בכך שפגעו בי למרות שזה ממש לא תירוץ..
נדיר שאני מוצאת אבל אם אני מוצאת הם פשוט מאוד לא מעוניינים בי ..
אני נראית טוב ,משקיעה בלימודים שלי(אמנם רק בתיכון אך עדיין חושבת על העתיד) אני עושה שנת שירות ...מתנדבת הרבה ורואה את עצמי כבן אדם שאוהב לתרום ולעזור .
אני לא מבינה מה רע בי שגברים שאני מעוניינת בהם לא מעוניינים בי...
קשה לי להתפשר ובכל אופן אני נורא מבולבלת ולא מבינה כלום..אני עדיין ילדה קטנה אבל אשמח לעקור את הבעיה מהשורש שלה ולא להתבגר איתה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025