עשיתי משהו רע ואני שלמה עם זה מה לעשות?

עשיתי משהו ממש רע ואני לא מאחלת לאף אחד לעשות דבר כזה . העניין הוא שלקח לי זמן להבין שמה שאני עושה זה לא בסדר ,זה התגלגל ובסוף התפוצץ ופגע בי ,בסובבים אותי ובחבר שהיה לי .
אחריי המון זמן שלא יכולתי להשלים עם זה ,הינה זה ובאתי להעביר מסר ולספר .
החלטתי לספר לכם כי : 1 . אני חייבת לפרוק לא דיברתי על זה עם אף אחד כי אני יודעת איך אנשים יחשבו עליי שידעו את זה . 2 .אני רוצה שתבינו את המשמעות .
אני יודעת מה תחשבו עליי אחרי כן ולכן חשוב לי לתת רקע . שתבינו מאיפה זה .
אני לא בנאדם שמשקר ,אף פעם לא עשיתי דברים כל כך נוראים ושפלים ולהגיע למצב של לפגוע בהמון אנשים .אני מתרחקת בעצמי מאנשים שמשקרים כי זה דוחה אותי ממש . ואני הכי כנה שאפשר עם אנשים ,אומרת אך ורק אמת וזאת הבעיה -גיל ההתבגרות . אין דרך להסביר את הרצון העז שיאהבו אותך ,שיחשקו בך ,שירצו את הגוף שלך . הייתי מפנטזת ,הדמיון היה יוצא כלפי חוץ .ואני בנאדם שמאוד אוהב לכתוב ספרים וסיפורים .הדמיון שלי תמיד משתולל בי והמחשבות תמיד רצות קדימה . ולא הכוונה ,פשוט זה ככה באופן טבעי .
הרגעים בהם האוננות כבר לא עוזרת ואתה רוצה את הדבר האמיתי,לחשוב עליו להאמין בו לראות אותו קיים במציאות ושכולם יודעים עליו לא רק אני -כולם .
שכולם ידעו שאני יפה ,שרוצים את הגוף שלי ,שחושקים בי ,שיתנו את התשומת לב הזאת .
להיכנס לחדר ושכל המבטים יהיו מופנים אלייך ,רק כי אתה רוצה שיאהבו אותך באמת .
זוכרים שאמרתי שאני לא בנאדם שמשקר ? ושאני נגעלת מזה ? אני אומרת את זה כי שיקרתי ,כי השקרים האלה גרמו לי לשנוא את זה .
הדמיון המיני שלי היה בא למציאות -וזו לא בעיה נפשית או מחלה ואני גם לא משוגעת ואין טעם להאשים רק את גיל ההתבגרות ,כי שהייתה לי אפשרות בחירה אם לעשות את זה או לא ולהפסיק הכל -לא עשיתי את זה והמשכתי .
אני לא מדברת על אותן שקרים לבנים ,מדברת על שקר רציני .
היה תקופה שהייתי ממש נואשת לתשומת לב ,ואיכשהו בנים היו מתאהבים בי בקלות ,זה הפך למין משחק כזה בשבילי להתחייב למישהו לגרום לקנא בזה שמישהו אחר רוצה אותי . אהבתי את זה שהמון רצו אותי באיזשהו שלב זה נגמר .והכרתי מישהו שהיה חבר ממש טוב שלי והוא אהב אותי .וסוג של ניצלתי את זה ואני ממש לא מתגאה בזה כי זה לא הגיע לו .הוא אהב אותי ,את האופי שלי והאהבה שלו לא הספיקה לי רציתי עוד שיאהבו אותי . ואני והוא היינו ביחד בסופו של דבר .
ואני מדברת על שממש רציתי להרגיש אהבה וזה התבטא בחרמנות . היינו מתמזמזים והיינו ממש נוגעים אחד בשני והוא היה רואה אותי עם חזייה ותחתונים ואני אותו וזה מבחינתי היה אהבה ,אבל לא -זו חרמנות .
ולמי שחשב או חשבה עד היום שזה בסדר ,אז זה לא .זה לא אהבה -זה לא רגש .
הרגיש כאלו עשינו הכל (לא שכבנו לא הייתי מוכנה ) ובכל זאת לא הרגשתי מסופקת מבחינת האהבה והדמיון שלי היה באויר ורציתי את זה במציאות .
דמיינתי בראש לי פנטזיית אונס ,והמצאתי לעצמי סטוקר שאוהב אותי שלא יכול בלי הגוף שלי ושמעריץ אותי כבר כמה שנים טובות . וזה אידיוטי. אתה חושבים לעצמכם בטח מה לעזאזל ? מה נסגר איתך ?את דפוקה ?
אז ברגעים האלה כן הייתי כזאת חסרת אחריות ,סקרנית ,חרמנית .
החבר הזה שהיה לי סיפרתי לו דברים שקרו עם הסטוקר הזה שלא יעלה על הדעת ,כמה הוא אוהב אותי כמה הוא רוצה אותי אפילו סיפרתי שהפעם הראשונה שנפגשנו אני והסטוקר הוא ניסה לאנוס אותי . ואני ממש לא מתגאה בזה ,וזה היה ממש שפל ולא נכון אבל זה מה שקרה . וזה לא היה מגיע לו .
יום אחד החבר שלי ביקש מרחב אישי ...לא היה לו זמן אליי והיה עסוק מדי .
אתם יודעים מה זה אפקט הפרפר ? אפקט הפרפר הוא שיש לך אפשרות בחירה ומה שתבחר ישנה לך את החיים בצורה שונה ולכן צריך לבחור נכון ולחשוב .
כשנתקלתי באפקט הפרפר בחרתי בדרך השגויה . וכשהוא היה עסוק ולא היה לו זמן אליי החלטתי שאני מעלה הילוך . אני אמרתי לו שהסטוקר התקשר מחסום ואמר שהוא עומד לפגוש אותי . והוא ניבהל .
זה מה שרציתי שיהיה לו קינאה שהוא ירצה אותי שהוא ירדוף אחריי .
באותו יום הוא אמר לי לעדכן אותו אם אני רואה משהו ולצלם ושנלך למשטרה או להקליט או משהו כדי להגן עליי ..בלב שלי הרגשתי לא בסדר אבל לא עצרתי .
איך אומרים ?ההצגה חייבת להימשך . וזו הייתה טעות ,כי אם הייתה אזעקה באמצע ההצגה כולם היו מפסיקים הכל ורצים למקלטים כדי לא להיפצע . ההצגה לא תמשיך אחריי דבר כזה .
הייתי בחדר כושר באותו זמן וכתבתי לו שהוא כאן ,במכון . ושדיברנו ושהכל בסדר וניסה להתנצל ..כאילו סגרתי את הנושא והפחתתי מהלב שלו דאגה ואז אמרתי לעצמי ''אבל עכשיו ,איך הוא יקנא בי וירצה אותי '' והמשכתי עם זה אמרתי שהוא איים עליי ,אמרתי שהוא רוצה לצאת איתי בערב אמרתי יותר מדי שקרים במשך תקופה של כמעט שנה . בסופו של דבר חבר שלי התקשר להורים שלי ודיבר איתם על זה ,אבא שלי אמר לחבר שלי לבוא לחדר כושר בדחיפות כדי שיהיה איתי שם ...
ראיתי בעיניים שלי את חבר שלי מדבר עם ההנהלה ובודק מצלמות אבטחה ולראות את הבנאדם . אמרתי לו בוא נילך . וכשדיברנו על זה המשכתי לשקר ולהמציא ולהגיד ולא ידעתי שהייתי מוקלטת . ועד היום אני גם לא בטוחה בזה .
אני רק יודעת שהם נפגשו ,ההורים שלי וההורים שלו והוא דיברו חשבו מה לעשות כולם עם כאב לב ,כולם פוחדים ,אמא שלי עם דמעות והאשמות על עצמה ,אבא שלי חושב איך אפשר להגן עליי . כולם ידעו זה היה פתוח ,זה היה באויר ,זה היה ''אמיתי'' כמו מה שרציתי . אפקט הפרפר פגע בי ,אפקט הפרפר פיתה אותי ונעניתי לפיתוי נתתי לזה לפרוץ מתוכי .
בזמן שהם אכלו סרטים אני חשבתי לעצמי איך אני מעיפה את זה ממני וכתבתי לחבר שלי דרך חשבון אינסטגרם שהמצאתי בשמו של הסטוקר שהוא מצטער ומתכוון לעזוב ויניח לי ולא ידעתי שמהצד השני בשיחה אבא שלי כותב ואני זרמתי עם השיחה והתחלתי להמציא המון דברים . אבא שלי חזר הביתה מאוחר עם אמא שלי רצה לדבר איתי ,לקח אותי לאוטו שלו ושאל אותי ''מי זה יניב'' השם של הסטוקר שהמצאתי ...
כאן הלב שלי התחיל לדפוק וידעתי שמאבא שלי אין מה להסתיר וסיפרתי לו הכל ואבא שלי היה בטוח שאנחנו הולכים לתחנת המשטרה ובסוף גילה ששיקרתי . אני לעולם לא אשכח איזה תחושה תקפה אותי בבטן ,כמו סכינים ממש ככה . רציתי לקחת סכין ולדקור את עצמי בבטן כמה דקירות טובות ,שנאתי את מה שעשיתי ,שנאתי .היו מלא הזדמניות להפסיק ובחרתי שלא .
חזרנו הביתה , אבא שלי דיבר עם אמא שלי אני זוכרת שהוא אמר '' החדשות הטובות שלא קרה לה כלום, החדשות הרעות מה אנחנו אומרים להורים של החבר שלה ?''
אבא שלי לא צעק עליי הוא כעס אבל הוא הבין אותי אני מניחה שהוא לא סומך עליי כמו פעם אבל זה ברור למה . אני לא שופטת אותו ואני הייתי עושה אותו דבר ואולי אפילו גרוע יותר .
אבא שלי התקשר להורים שלו ודיבר איתם אמר שהוא ממש מצטער אבל אין בזה אמת .
יום למחרת לא יכולתי להראות את פניי בבית הספר הרגשתי רע עם עצמי ולא באתי לבית הספר ,התחלתי להקיא מרוב גועל ,נגעלתי מעצמי ,נכון התחושה הזאת שהרגשתי ?שרציתי לדקור את הבטן ? היא לא נגמרה ואני שרטתי עם מספריים את הבטן התחתונה שלו וחשבתי שהכאב יגמר אבל לא .
חבר שלי כתב שהוא דואג לי הוא עצמו היה בהלם ובאותו יום גם הוא נשאר בבית הוא לא יכל להתמודד לראות אותי וידע שזה יעשה לו רע ,ואני מבינה אותו .ובכל זאת הוא ביקש להיפגש איתי ולדבר על זה ,וזה מגיע לו הסברים ובכל זאת נמנעתי מלדבר ומלהסביר ,נפגשנו ולא דיברתי על זה נמנעתי לענות על שאלות השארתי הכל פתוח וזה כאב לי .קשה לי לתאר לעצמי כמה זה כאב לו ,אבל אני בטוחה שכאב .
אחותו חזרה הביתה ואז ברחתי משם כי כבר לא היינו לבד . יום אחריי אבא שלו התקשר וביקש שאני אבוא ביום חמישי ונדבר . לא הייתי מוכנה בשיט אבל לא יכולתי לסרב . ובאמת שניסיתי ללמוד ולא הצלחתי להתרכז בלימודים אפילו .
אותו יום חמישי לפני שישבנו לדבר אני ואבא שלו נכנסתי לחדר של חבר שלי וראיתי שהוא ישן והערתי אותו בעדינות והוא היה מותש והוא אמר לי שזה כבר כמה ימים שהוא חוזר הביתה ואין לו חשק לעשות כלום הוא ניכנס לדיכאון ,בגללי,ואני שונאת את עצמי ואת מה שעשיתי ,אני זוכרת איך הוא שאל אותי ''למה ?'' .הוא אמר לי שהוא אוהב אותי אבל הוא לא יכול לסמוך עליי ,נדרתי לו נדר עם ספר תנך שאני לא אשקר יותר ,לא לאף אחד ולא לאף אדם וזה עד היום מתמשך ככה.
דיברנו אני ההורים שלו והוא שתינו תה ,הסברתי להם והם הבינו וקיבלו ,ו-וואו זה היה מדהים בשבילי להוריד את האבן מהלב להתחיל מחדש .תשומת הלב שחיפשתי התבטאה ברחמים שלהם כלפיי וזה לא מה שרציתי ממש לא . אני ואבא שלו נהיינו ממש קרובים והתחלתי להתייעץ איתו על המון נושאים ודברים ולדבר איתו והוא שימש לי כ-אב שני . ואמ שלוש בכלל קיבלה אותי יפה .אבל אני וחבר שלי התרחקנו ,פתאום היה לי יותר מדי אכפת ממנו וזה ברור למה ,לא ? והוא הכיר מישהי והיא והוא נהיו חברים ממש טובים והם התחבקו פעמים על המיטה שלה , מסתבר ..הוא טען שהוא היה צריך את זה שהוא פרק מולה והיא עזרה לו . במקרה אחר גיליתי שהוא נתן למישהי מהכיתה שלו לגעת בו ולעוד המון בנות שהכיר אחרי מה שקרה .
זה פגע בי וכשדיברנו על זה הוא האשים אותי בזה ובצדק אבל כבר עבר זמן מאז וכניראה שזה השאיר חוטם די גדול ,את האמת לא רק לו -לשנינו .
הראתי שמבחינתי הכל בסדר ,חייכתי כאילו הכל טוב למרות שבפנים הייתי חנוקה . השתגעתי כי הוא השתמש בזה כקלף לפגוע בי . בגלל שאני ואבא שלו נהיינו ממש קרובים והתייעצתי איתו לגבי כל דבר שקורה לי ,החלטתי לדבר איתו על זה .והוא הסביר לי דברים על בנים –מה קורה בחיים האמיתיים איך בנים רואים בנות .מה בנים רוצים ומה עליי לעשות בשביל לא להיפגע מזה .
הוא אמר לי אל תדברי איתו בכלל ,תראי לו שאת לא שם שהוא צריך תתעלמי מקיומו ,הוא אמר לי ''אני רוצה שתגרמי לו לרדת על ארבע '' הוא השתמש בזה בתור ביטוי .
עשיתי כדבריו ,התרחקתי ,כי נפגעתי ממנו ,לא נתתי לו להתקרב ,רציתי שקט ..לא דיברנו במשך שלוש שבועות ואת האמת ? המרחק עשה לי טוב ,נרגעתי התאפסתי על עצמי והיה לי זמן יותר לקבל את מה שעשיתי ולהשלים עם כל מה שקרה ולדעת לא לעשות את זה בכלל ,לא לשקר . אחרי שלוש השבועות האלה הוא כתב לי הודעה בה היה כתוב שכבר לא אכפת לו ממני והוא כבר לא אוהב אותי . וגם לי לא היה אכפת ממנו והפסקתי לאהוב אותו ,הרגשתי טוב עם עצמי בלעדיו . העדפתי את הנתק . הוא רצה שניפגש ונדבר על זה ,פעם אחרונה לפני פרידה וזה לא היה ניראה לי נכון . כי הרגשתי שאנחנו רק נתעצבן אחד על השני ונצעק ,הרגשתי שלא עבר מספיק זמן בשביל ששנינו נרגע ,וגם הרגשתי שקיימת אפשרות אחרת שהוא ירצה מה שנקרא פעם אחרונה לפני פרידה ,פעם אחרונה לנשק אותי ופעם אחרונה להתמזמז איתי וזה לא היה לי נראה מתאים במיוחד ,אז ויתרתי .
היה לו יום הולדת בזמן שהתרחקתי ממנו וכתבתי לו יום הולדת שמח והרגשתי טוב עם עצמי שעשיתי את זה ,שיכולתי להיות הרבה יותר בוגרת ולהפסיק את המשחק הזה ולהגיד לעצמי ''זה לא משנה כמה את כועסת עליו ,עכשיו יש לו יום הולדת ואת היית רוצה שהוא יעשה אותו הדבר בשבילך '' ...הוא ממש העריך את זה .
כמה ימים אחרי הוא כתב לי שהוא מתגעגע ושהוא חותך בגללי ושקשה לו כי הוא מרגיש שהעניינים לא פתורים וזה מפריע לו להמשיך הלאה . עברנו הרבה ביחד וזה הפריע לו שהכל נגמר ברגע בגלל ריב מטופש ,בגלל שלא היינו חכמים .. הוא שכנע אותי שניפגש ונדבר על זה . כשהוא בא צחקנו על כל מה שקרה ,צחקנו על הריבים שלנו ,צחקנו על כמה דפוקים היינו שנתנו לדברים ככה להרוס את הזוגיות שלנו . ומי יודע,אולי היה סיכוי שנחזור ? .
הוא נישק אותי אחריי הרבה זמן שהוא לא עשה את זה . ואז הוא אמר משהו ואני לא יודעת מהו כי הדבר היחיד שהתרכזתי לעשות זה לנשק אותו בחזרה וזה לא היה בגלל האהבה ,כי לא הרגשתי כלפיו אהבה . אבל הפסקתי את זה ,זה לא הרגיש לי נכון מספיק .. היה נחמד באותו יום הכל הרגיש כאילו חזר להיות טוב ויפה כמו שהיה בהתחלה לפני ששיקרתי והוא התחיל להבטיח לי דברים ללא קרקע ,ללא כוונה לעשות אותם . הוא רצה שנצא לדייט ונשפר עניינים והכל היה נראה כאילו הולך להיות ממש טוב ואהבתי את זה .
החלטתי לבחון את זה לעומק ,החלטתי לבחון אותו לראות כמה הוא רציני לגבי ,לא לגשת אליו ולראות אם הוא ייגש . וכמו שחשבתי –הוא לא היה רציני ,הוא הבטיח הבטחות לשב . אני בטוחה שבאיזשהו מקום הוא ניסה לפגוע בי חזק כמו שפגעתי בו .
העניין הוא שאני חזקה הרבה יותר ,כי אחריי כל מה שקרה אני הבנתי שלכל דבר שנעשה בחיים יהיו השלכות וכשיש רגע של מחשבה להחליט האם זה הדבר הכי נכון לעשות צריך לעצור את הרגע הזה ובאמת לחשוב לפני מה שאנחנו עושים ולדעת שיש לזה משמעות למה שנחליט .
אני לא בנאדם שקרן ,זה היה הדבר היחיד ששיקרתי עליו והבנתי כמה זו טעות ,וכמו בנדר שנדרתי אני לא אשקר יותר לעולם וגם מאז לא שיקרתי בכלל .ואם אתם נמצאים במצב בו אתם משקרים ומפחדים שזה יתפוצץ ויגלו כדאי שתעצרו את זה לפני שזה הסתבך .אתם עלולים לאבד אנשים הקרובים ללבכם ותאמינו לי כמה זה לא נעים .
למדתי מזה עוד משהו ,והדבר הזה הוא דבר שגם לקח לי זמן לקלוט, את האמת . והוא –החיים ממשיכים הלאה . לא משנה מה קרה איזה תקופה אתם עוברים ,גם אם זו תקופה ממש רעה ומאתגרת ושהלב שלכם טמון בזה וקשה לכם להתרכז ,תאמינו לי ,זה ממש לא שווה את זה . לא שווה לחשוב על מה שעושה לכם רע ,כי זה יעשה לכם רע יותר . צריך לדעת להמשיך הלאה ולהשתפר בכך שאנחנו לומדים מהטעויות .לדעת שגם אם עשית משהו נורא אפשר להפסיק אותו ולהיות אדם אחר וטוב יותר .
הדבר הזה שקרה ,הוא לא מגדיר אותי ,הוא לא מי שאני . זה חלק ממני ,זה חלק מהסיפור שלי ,אבל זה לא הכל ,כי יש המון חיים אחריי דבר כזה וצריך לדעת להמשיל הלאה ולהשתפר ,להתגבר ולהתבגר .זו הייתה טעות ,אבל למדתי ממנה .
כיום ,כשאנשים משקרים זה גורם לי להיגעל אבל גם להבין אותם שזה בא מתוך מצוקה כלשהי ואני למדתי מהטעות שלי ואני עוזר להם .עוזרת להם לא לשקר .מדברת איתם ומסבירה להם דברים שאני הבנתי וגורמת להם להבין את כמות ההשלכות שבדבר . רוב השקרים מתחילים מבעיות ביטחון עצמי ואני עוזרת לאותם האנשים להרים את הביטחון העצמי שלהם ולהפסיק לפחד מהדברים האלה ,להרים את הראש ולהיות גאים במי שהם ולא לשנות את מי שהם כי הם לא גאים בעצמם על ידי שקרים . אני עוזרת ותומכת ומקשיבה ,ואחרי המון זמן השלמתי עם מה שקרה ,עם הדבר הנורא הזה , עיקלתי את זה ואני בדרכי לדרך חדשה הרבה יותר טובה .

אז מה אתם חושבים ?