על החיים של אנשים שנולדים מכוערים

שלום.

אנחנו רגילים לשמוע כל הזמן את המנטרות של "המראה לא משנה, מי שיאהב אותך יאהב אותך בגלל מה שבפנים" ומנטרות דומות בקשר ליחסים רומנטיים. אבל המציאות הפשוטה היא שמראה מאוד משנה, גם עבור נשים וגם עבור גברים. לכן אני מבקש שננהל את הדיון הזה מתוך הכרה במציאות הזו ולא מתוך הכחשה שלה.

השאלה שאני רוצה להעלות היא - מי יעשה אדם שנולד מכוער?
לא משנה איזו אישיות תהיה לו, כמה בטחון עצמי יהיה לו, כמה חברותי הוא יהיה - זה משפיע. הוא יודע שעקב המראה שלו, גם אם הוא יהיה הכי מקסים שבעולם לבחורה שלידו לא יהיו אותם פרפרים בבטן שיהיו לה מגבר נאה. לא יהיה את אותו קסם. ההפך, גם אם היא תהיה ממש נחמדה יש סיכוי שזה שהוא מתחיל איתה ירגיש לה קריפי ומעיק בזמן שאם גבר נאה היה מתחיל איתה באותה צורה בידיוק זה היה רצוי ומקסים.

גם אם היא תהיה איתו זה כי התכונות האחרות שלו "מפצות" על המראה שלו, הוא תמיד צריך להוכיח את עצמו באיזו צורה מיוחדת ויודע שזו מעין פשרה עבור החברה שלו ויודע שמה שהוא לא יעשה, הוא לעולם לא יוכל להינות מהפריווילגיה שהיא תמשך אליו.

כיעור זה פשוט מגבלה מולדת, בידיוק כמו שמגבלות נפשיות, שכליות, או גופניות מולדות הן מגבלו מולדות. זה משהו מולד שמגביל אותך בתחום הרומנטי בחיים. חלק מהאנשים נולדים עם המגבלה הזו שנקראת כיעור, אין להם דרך לשנות את זה ואין דרך להכחיש שזו הולכת להיות מגבלה שתשפיע להם על החיים. אפשר להגיד בלי סוף שהמראה לא משנה אבל העובדות הפשוטות הן שכמו שאדם שנולד עם פיגור שכלי לא יוכל לעשות הרבה דברים, ירצה או לא ירצה, ככה גם בן אדם שנולד מכוער דינו שבחורות לא ימשכו אליו ומה שיגידו לא משנה את זה.

השאלה מה אותו אדם צריך לעשות בחיים שלו. האם אדם שמכיר בעובדות שהוא נולד מכוער צריך לשקוע ביאוש ודיכאון? האם הוא צריך לוותר על הפן הרומנטי בחייו? אותו אדם בעקרון יכול לבוא בגישה של "החיים חילקו לי קלפים מסוימים, אני אעשה איתם מה שאני יכול" - אבל צריך להבין שההבנה שאתה לא מושך, היא משהו שפשוט מוריד לך את החשק להשתתף במשחק הרומנטי בכלל. זה משהו כ"כ מבאס שאתה כבר לא רואה טעם להשתתף בזה. אתה לא רוצה לחיות את החיים שלך בתור מישהו מכוער ש"עושה את הטוב ביותר עם הקלפים שלו" - אלא רוצה שימשכו אליך. ואם זה לא הולך לקרות, אז אתה בצדק תהיה מבואס ומדוכא כי אתה יודע שדבר שאתה מאוד רוצה (זוגיות ודייטינג נורמליים שבהם אתה מושך בעיני האישה) זה משהו שלא יהיה לך, ובלי זה זה כבר לא שווה.

בקיצור - האם דינו של אדם שנולד מכוער, ולא מוכן להשלים עם העובדה שהוא מכוער ועם המגבלות שבאות עם זה, להיות מדוכא?