היי... למען האמת אני לא נוהגת לכתוב פה.. אבל בזמן האחרון אני מרגישה שאין לי כבר למי לפנות. אני בכיתה ט׳, בואו נתחיל מזה שיום העצמאות הזה היה מאד קשה עבורי, ביליתי את רובו בחדר שלי, בוכה על כל ה״חברות והחברים״ שלא רצו בי, לא רצו להסתובב איתי, לבלות איתי, להיות איתי. זה התחיל כבר בבית ספר ועוד בערב לפני, אני הרגשתי כמה אני בעצם לבד, כמה מתעלמים ממני, כמה ה״חברות״ שיצרתי בשנה האחרונה לא באמת חברות שלי. הבנתי שלכולם יש את החבורות שלהם ואני לבד. שתבינו, אני באמת פתוחה מאד לאנשים, מקבלת, מקשיבה מנסה להכיר ובכל זאת, יוצא שאני רק חברה שלהן כשהן צריכות. אני מדברת על בנות אחדות,לא חבורה שלמה. בנות שכל אחת יש לה חבורה משלה וכנראה זה לא ישתנה. נמאס לי. נמאס לי להרגיש את הלבד, להיות לבד ולראות אנשים עם חברים שלהם נהנים סביבי ואני רק מלאה בדמעות. אבל אתם יודעים מה יותר נורא מלבד? להיות שקופה. אני כבר הפסקתי לספור את הפעמים שאני מדברת אליהן וזוכה להתעלמות מוחלטת, כאילו אני סתם אוויר, זה כל כך קשה לחוות את זה. דיברתי עם אחת מהן, היא מיצתה את השיחה במילים יפות וניסתה להתחמק מהבקשה שלי להצטרף אליהן רק בערב ההוא. אני כבר לא יכולה לראות אותן וכואב לי להמשיך להיות איתן רק כי אין לי עם עוד מי להיות, וזה לא שלא ניסיתי, הלכתי לבנות אחרות שנמצאות בכיתה שלי וניסיתי להתחבר אליהן, מנסה עוד לדבר איתן, אבל האמת שהן לא ממש רוצות בכך... אני שוב עוד פעם אוויר. יותר מכל, עכשיו שידיד שלי שאני די מחבבת כבר תקופה ארוכה, התחיל להיפתח אליי ולדבר איתי, אני פוחדת שהוא יראה שאני לא באמת אחת עם חברות, שהוא לא ירצה להיות איתי ויחשוב שאני מוזרה.
עצוב לי, הכי עצוב שבסופו של היום המשמח הזה ההודעה היחידה שקיבלתי היא מילד מהכיתה שלי, אם אפשר שאני אצלם את התשובות שלי לשיעורים במתמטיקה.
מצטעת שאני באמת דיברתי המון, הייתי צריכה לפרוק קצת...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025