אהבה, מה זה אומר באמת?

מה זה אהבה?
אני בת 18 ואני לא יודעת מה זה, איך זה, טוב?רע?
האם אפשר להגדיר את זה בכלל?
אני בת 18, ולא חוויתי אהבה.
לא נישקתי אף אחד, וכל פעם שאני קרובה לזה אני בורחת, מפחדת
כל דייט מסתיים בהברזה שלי, וכל שיחה שמובילה לקטע זוגי מתסיימת בסינונים שלי

יש לי חבר טוב, אולי הכי טוב
כולן חושבות שהוא חתיך, שווה, אבל אני בהתחלה מאוד נרתעתי, כי הוא לא הטעם שלי, לבן בלונדיני כזה
התחברנו מאוד, ישבנו ביחד בכיתה ולא הפסקנו לדבר ולצחוק, הגעתי ללימודים בשבילו, כשהיו שיעורים כיתתיים ככ התרגשתי, היה לי ככ כיף להיות איתו לצחוק איתו, לספר לו הכל
לאט לאט כולם התחילו להגיד שאנחנו מאוד מתאימים, השאלה- ״אתם ביחד?״ צצה תמיד, ואני התחלתי להשתגע מבפנים תמיד שאלתי את
עצמי- אני אוהבת אותו? איך זה הגיוני? אנחנו רק חברים טובים עם קצת כימיה זה הכל..
תמיד שכנעתי את עצמי שאני לא מרגישה אליו כלום, שאנחנו חברים טובים וזה הכל

יש לו חברה, החברה הזאת עושה לו את המוות, היא מהילדות הביציות האלה, שמשחקות בחבר שלהן למרות שהן לא אוהבות אותו. היא שולטת בו, לא מרשה לו להגיב לבנות באינסטגרם, להעלות איתן תמונות או סתם לראות אחרות בכלל. היא לוקחת ממנו הפסקות, ומתנהגת אליו ככ מגעיל שאני לא מבינה מה הוא עושה איתה
היא הורסת אותו
והוא עיוור, לא רואה כלום, לא רואה כמה היא פוגעת בו, את המשחקים שהיא עושה.. לא רואה כמה היא לא טובה בשבילו.. כמה היא לא מתאימה לו

ואני כמו חברה טובה, תומכת בו תמיד, מסבירה ו את המצב כשהם רבים, ואת הגישה שלי, אבל הוא תמיד בוחר להמשיך להיות איתה, אהבה עיוורת שכזאת.. ואני תמיד שם בשבילו והוא יודע את זה

הפעם אחת שהיא לקחה ממנו הפסקה, הוא נשבר. הוא התקשר אליי וביקש שאני אצא החוצה
ישבנו בחוץ התחלנו לדבר והוא התחיל לבכות, חצי שעה שהוא בכה.. הגבר הזה, שהתקבל לשייטת, בוכה.. נשבר לי הלב.. רציתי להרוג אותה, להתקשר אליה ולהגיד לה שהיא הורגת את הבנאדם..
כל מה שעשיתי זה לשבת שם ללטף לו את הראש ולתמוך בו.. שוב כמו חברה טובה.

אני אבודה, אני כבר לא יכולה להמשיך לראות אותם ביחד, אני לא יכולה לראות אותו נפגע יותר.. כבר שנתיים הוא נשבר ממנה.. ואני נשברת יותר

אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו בכלל, או שמא ככ איכפת לי ממנו כי הוא החבר הכי טוב שלי ואני רוצה שיהיה לו טוב
אני לא יודעת אם אני צריכה להתרחק, או להמשיך לתמוך בו כי אני יודעת שהוא זקוק לי וגם אני לו..

אני לא חושבת שהוא רואה בי אופציה, או חושב עליי בכיוון הזה, אבל משפטים שהוא זורק, ודברים שהוא זוכר בקשר אלינו שאני כמעט שכחתי, ממיסים אותי,
מזכיר לי דברים שאמרתי כמה חודשים לפני, פגישה שלנו של לפני שנה, איפה ישבנו מה עשינו.. מסביר לי כמה שהוא אוהב להיות איתי ולדבר איתי, שהוא לא היה מסתדר בלעדיי, ואני יודעת שאיכפת לו ממני

אני נשברת, כבר לא יודעת מה לעשות..
אשמח לעזרה