אז ככה הסיפור התחיל שסיימתי בית ספר.
מתי שסיימתי חטפתי התקפתי חרדה ופרנויה חמורים במיוחד. לא טיפלתי בזה ובטירונות חליתי ב "הפרעת דה-פרסונליזציה" זאת ההרגשה הכי רעה שבנאדם יכול להרגיש(מי שלא חווה את זה לא יבין בחיים) .
זה מצב שאתה מרגיש בחלום , כמו זומבי.
אי אפשר להנות מהחיים ככה
מכירים את זה שאתם מרוכזים במשו והראש לא מפסיק לעבוד? אז זאת ההרגשה במשך כל היום והרבה יותר חזקה.
אתה מאבד את הרגישות לגוף שלך, הרגשה עם אתה רעב, לא מרגיש קור, כאבים , כל היום אתה עייף (שוכח מה זה להיות ערני) הגעתי למצב שחכתי מה זה להיות רגוע. עדיין עייפות תמידי . לחץ -תמידי-.
קיבלתי את כל הסוגים של הכדורים האפשריים .
(הביאו לי אולי 20 סוגים). בקיצור החרדות פסקו .
עכשיו עברו 3 שנים והמצב הזה ירד ב50 אחוז.!!!!
סיימתי צבא לפני כמה חודשים ואני מפחד שהמצב הזה ישאר איתי לכל החיים.
דופק את ההנה של החיים.
חשוב לציין שבבית ספר הייתי בנאדם חלש נפשי בקטע מטורף וחושב רק שלילי.
עכשיו אני מרגיש שהתחזקתי ממש והבנתי שבחיים לא הכל שלילי. חשוב לציין שבבית ספר בקושי חייכתי ועכשיו החיוך לא יורד מהפרצוף שלי בצבא (24/7). אני מרגיש שהזמן עובר מהר ואני לא מרגיש אותו בגלל המצב הזה כל היום ישן.) בלי קשר אני פחדן פרנואיד בטירוף פוחד שעכשיו אחרי הצבא זה יעשה לי תחיים קשים.
פוחד שפתאום אני אהיה בן 60.
עזבו את זה שאניכל הזמן חושב על העבר שלי( בקטע שלי וחושב שאני אראה את האנשים של העבר וזה יחזיר אותי אחורה) .
המצב לדעתכם יעבור? עצות בבקשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025