יש לי זיכרונות לא טובים מבית הספר היסודי, בלשון המעטה. הייתי הילדה הזאת שצוחקים ויורדים על כל פיפס במראה שלה, בהתנהגות שלה, על כל מי שהיא.
אני כבר מזמן מודעת לזה שזה מה שגרם לחרדה החברתית אצלי, ומנסה בכל זאת לתפקד כמה שאפשר.
אני לומדת עכשיו, ומיותר להגיד שלא יצרתי קשר עם אף אחד מהכיתה. אני משתדלת להיות רואה ואינה נראית, ללמוד בשקט ושלא ישימו לב אליי, מה שעבד לי יחסית טוב עד עכשיו. אבל לפני כמה זמן הייתה לי סיטואציה מאוד לא נעימה שהחזירה אותי לתקופה ההיא שבאמת רציתי להאמין שנעלמה ולא תחזור. ישבתי כרגיל לבד, ובתחילת השיעור היה בסדר והצלחתי להתרכז אבל אז שמתי לב שמישהו שישב שולחן לידי מסתכל, קצת יותר מסתם הצצה, כל מבט שלו לכיווני הרגיש לי כמו דקירה, פתאום עלו לי כל הפגמים האפשריים שהוא עלול לראות אצלי, וזה לא היה הכל, ראיתי אותו מסמן משהו לאחד שישב לפניו והוא גם הסתכל עליי. לא הצלחתי לפרש את ההבעה שלהם, כל מה שהבנתי זה שמשהו יוצא דופן בי ושאני צריכה לברוח, להיעלם. ברגע הראשון שיכולתי פשוט לקחתי את הרגליים שלי וברחתי. הרגשתי נורא. לא ידעתי מה כל כך לא בסדר בי, חזרתי הביתה ובכיתי כמו שלא בכיתי הרבה זמן. שיתפתי את אמא שלי במה שהיה והיא טענה שהבנתי לא נכון את הסיטואציה ויכול להיות שהם הסתכלו בצורה לגמרי הפוכה ממה שחשבתי, מה שנשמע לי הכי מופרך בעולם כי אני נראית מזעזע. הייתי רוצה לדעת איך הייתם מגיבים בסיטואציה כזאת? מה הייתם חושבים? אני לגמרי חיה בסרט?..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025