אני במסגרת הצבאית כבר 9 חודשים ואני סובלת יום יום
לא עובר יום שאני לא בוכה בו ולא עובר יום שלא חולפות לי מחשבות אובדניות בראש
אני נמצאת בבסיס סגור עם אנשים שבאמת אני לא מסוגלת להתחבר איתם ויש אצלי ביחידה רק 4 חיילים(אנחנו פקידים)
מההתחלה שלי פה הייתי הכי נחמדה שאני יכולה והכי חייכנית למרות שהיה לי חרא ועדיין כול פעם שהם הזמינו אוכל או הלכו לאנשהו לא שאלו אותי אפילו אם אני רוצה לבוא גם
אני נמצאת פה בבדידות נוראית ולמפקד שלי לא כולכך אכפת ואמר לי לעשות טופס 55
הוא כול יום נותן לי להישאר ערה עד ממש מאוחר כי אני כביכול צריכה להיכנס לדיונים שלו שאני באמת לא יודעת איך אני קשורה לשם
ובכללי אני פשוט לא מתחברת ללהיות פקידה
מתייחסים אליי כאל יצור נחות שצריך למלא את הדרישות של כול הקצינים והמפקד ונמאס לי
המצב הנפשי שלי פה הולך ומדרדר והבדידות כבר מתחילה לשגע אותי ואני לא יודעת מה לעשות
אני מרגישה שאני כבר עמוק בתוך הדיכאון
אני לא ישנה בלילה לא אוכלת ומנסה לתפקד בכוח רק כדי לא לעלות משפט.
אני באמת אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות כבר עם החיים שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות