הכרנו במיקרה, כאילו אלוהים כיוון אותי אליה. כבכ שנים שלא התאהבתי ולא הפעלתי את שריר הלב. היא הייתה מושלמת בעיניי מהרגע הראשון שהעין שלי הבחינה בה. ידעתי שאני רוצה אותה. לא ידעתי שהיא תהיה שלי באמת.היא סטרייטית ואני לסבית והכרנו בדרך שהיא לא ככ משנה פה..בסופו של דבר היא הייתה איתי. כביכול הפלתי אותה אבל תמיד צחקנו שזו היא שהפילה אותי כי לא תכננתי להתאהב. בהמשך אחרי חצי שנה של קשר התחילו לצוף בעיות. בתכלס הם היו שם כל הזמן. החוסר ביטחון שלי בעצמי שאני שווה אותה והחוסר ביטחון בזה שהיא באמת אוהבת אותי גרמו לריבים שבסופו של דבר אני זו שנפרדה,אבל היא זו שלא רצתה כבר לחזור. מרגיש לי שלא קשה לה בלעדי, היא יוצאת ונהנת ואני רק סופגת את הדמעות בכרית. בשיחה האחרונה היא אמרה שהיא "כבר לא שם" וזה גם מרגיש ככה,השיחות שלנו כבר לא מרגיש שהיא צמאה אליהם. אני יודעת שצריכה להמשיך הלאה ושזה מתבקש,אבל משהו בתוכי לא מרפה. אני רק חושבת איך להחזיר אותה אליי. איבדתי כבר את ההיגיון מרוב המחשבות. צריכה עזרה, מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות