אני מרגישה בודדה ומתוסבכת, רע לי!

שלום , שמי דנה אני ובת 16.
ראיתי את האתר הזה ואני רואה שיש כאן אנשים שמבינים עניין ובוגרים שאולי יוכלו לעזור לי , וגם אם לא יוכלו לעזור במאה אחוז לפחות יתנו לי איזו מילה כי זה באמת עדיף לי מכלום..
נתחיל בזה שאומנם פיזית לא עברתי המון דברים בחיים , זאת אומרת - עברתי ,אבל לא ברמה נוראית.. אבל מבחינה רגשית ומנטלית עבר עליי המון.
מכיתה ח' בערך ראיתי שמופיעה אצלי תופעה של נטיה אובדנית , ומשום מה על כל דבר שנראה לי היום כקטן פשוט ראיתי לגמור את חיי.
היום אני כבר בכיתה י' וזה נמשך עד היום ,רק בצורה חמורה יותר.
אפשר להגיד שהספקתי להכיר את עצמי טוב ביותר בשנים האלה ובמיוחד כאשר היה לי חבר שנפרד ממני ובאמת פגע בי בצורה קשה מאוד. הייתי כ"כ עצובה בגללו אבל אני בעיקרון שמחה שזה קרה כי למדתי על עצמי כמה וכמה דברים שאפרט במהלך השאלה שלי.
אני אומנם לא מאובחנת אבל אני חושבת (מהרגשה סובייקטיבית בלבד)שאני סובלת מחרדת נטישה ומבעיה טורדנית כפייתית(אובססיביות) זה מתבטא והתבטא בכך שאם אני במערכת יחסים מסויימת ואני מאוד נקשרת לבן אדם שאיתו אני נמצאת(אני לא מדברת בהכרח על מערכת יחסים זוגית) , אני הופכת להיות נטו שפוטה שלו, מפחדת לו לעשות מה שאומרים לי מהפחד שיעזבו אותי , ובמידה ועוזבים אני מאבדת את עצמי .
יש לי מספר חברות אך לא גדול , וכרגע אני שמה לב שחברה טובה שלי די מתחילה להתרחק ממני ומשאר חברותיי ואני לא בדיוק מבינה למה , וכשניסינו לשאול אותה היא מכחישה. זה מאוד משפיע עליי ובתקופה האחרונה אני לא מפסיקה לחשוב על כמה אני רוצה להרוג את עצמי בשתיית אקונומיקה או כדורים .. כן זה נשמע מפחיד , אבל אני באמת הספקתי להבין מהחיים למרות גילי הצעיר שלפעמים יש חיים שלא שווה לחיות אותם .. אני בוכה במשך כל יום בערך, אני מרגישה שחסר לי משהו בחיים ואני לא יודעת מה הוא.
הצלחתי להבין את זה שכאשר הייתי עם החבר שהיה לי , הייתי בן אדם אחר ,לפניו הייתי מדוכאת ומתוסכלת ופתאום כשהוא נכנס לחיי הוא הסב לי כ"כ הרבה אושר וממש שכחתי מכל הבעיות שהיו לי .. בגלל זה נטתי לחפש תשומת לב בעולם הגברי (אם זה הכרחי , לעולם לא גדלתי עם אבא) , והיום אני מבינה שזה לא טוב כי בסך הכל פתחתי בו תלות רגשית וזה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות - כי כשמפתחים תלות רגשית בבן אדם רק נפגעים..
אין לי מושג מה חסר לי , אין לי מושג איך למלא את זה ואני מרגישה שאני חייבת אבל חייבת עזרה ושאם לא אני פשוט אנבול עם הזמן.... עוד מעט אני עומדת להיפגש עם פסיכולוגית אבל אני לא יודעת עד כמה זה יעזור.. אני מרגישה בודדה ושאין לי הרבה חברות ושאני מפחדת לחיות כאן .. רע לי וקשה לי ואני חייבת עזרה .. בבקשה תעזרו לי. .