אשתי ואני נשואים כמעט 6 שנים. יש לנו שתי בנות מתוקות בנות 5 ו כמעט שנה.
לאחרונה התחלתי לגלות כל מיני מצבים בה אשתי שתתה יותר מדי כאשר לא הייתי בסביבה ודורדרה לביצוע מעשים מיניים שלא הגיעו לחדירה עם אנשים שאני מכיר ולא היתה התנגדות מצידה.
אשתי עברה התעללות מינית ואונס בילדותה כך שידוע לי שחלק מזה זה מטענים רגשיים והשלכות מטראומות שהיא עברה.
מצד שני, אני מתקשה להכיל את זה נפשית ומן הסתם שכל האמון נזרק לפח. כל פעם שהתגלה מקרה כזה ניסיתי לאחות את השברים ולהמשיך הלאה. כל פעם היא אמרה שהיא תשנה את דרכיה ללא הועיל. כמובן שגם הפעם היא לוקחת אחריות ואומרת שתעשה הכל כדי שזה לא יחזור שוב לעולם.
אני כבר לא מאמין.
מעבר לדברים האלה היה לנו עד היום קשר טוב, הבנה, חברות ודאגה. זה לא שהקשר שלנו מתפרק והיא הלכה למקום אחר.
אני לא יודע כמה אני יכול להכיל עוד את זה. קשה לי, אני פשגוע, מתוסכל ולא רואה איך אני מתגבר על זה.
חשבתי לפרק את החבילה. מה כבר שווה להשאיר כזה קשר כשאין אמון וכבר לא בא לי לבנות אותו?
הדבר היחיד שמפריע לי זה הבנות שלנו. אבל אני לא כזה הרואי שאקריב את הרגשות שלי, הפגיעות וחוסר האמון לכל חיי רק עבור הבנות.
מרגיש אבוד.
מה הייתם עושים במקומי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות