היי,
אני 4 חודשים בצבא ומרגישה שמיציתי לגמרי.אני נמצאת בתפקיד שרק בנות עושות אותו ועושה חמשושים בבסיס יחסית רחוק מהבית. בנוסף אני לא אוהבת כל כך את התפקיד עצמו, ומרגישה שאני די מבזבזת את הזמן שלי.
הסיפור הוא כזה שלדוגמא מחר אני צריכה לחזור לבסיס ורק מהמחשבה הזאת הגוף שלי נכנס לסטרס ואני מתחילה להרגיש בחילות ולא לאכול. פשוט לא כיף לי בתפקיד ועם האנשים בבסיס,אין לי חברים ואני לא בנאדם עם בעיות חברתיות פשוט אני נמצאת רק עם בנות ואני בנאדם שיותר מתחבר לבנים,והבסיס שלנו גם ככה קטן אז אין יותר מידי אופציות. הן פשוט חבורה של בנות שעפות על עצמן בקטע אחר וקשה לי מאוד איתן. אני מרגישה בודדה,רוב היום לא מדברת עם אף אחד ומרגישה די שרופה פה.
הבטחון העצמי שלי ירד לגמרי גם בצבא. נתחיל מזה שאני מרגישה שמנה ומכוערת. אם בחוץ הייתי מאוד מוצלחת ויפה ותלמידה מצטיינת פה הציונים שלי היו מאוד נמוכים ויחסית לשאר הבנות נחשבתי לא טובה בתפקיד.
גם ככה כולם צוחקים עלי שם ואני נחשבת שם סתומה ממש ואני עוף מוזר שקשה להבין אותו.
בקיצור גם אין לי חברים,גם הבטחון העצמי שלי ירוד ואני מתה לעזוב את הבסיס. הבעיה היא שבתפקיד שלנו רוב הבנות נמצאות בבסיס שאני נמצאת כרגע ורק חלק קטן ממש עוברות,וגם אם הם עוברות זה רק שצברו קצת פזם.
בקיצור אני אובדת עצות,וכל יום מרגיש לי שם כמו נצח. אני פשוט נהייתי בנאדם שחברים שלו לא מזהים אותו-בנאדם עצוב,כבר אין לי שמחת חיים וכח ליציאות. יש לי לחץ בית מטורף ואני מתגעגעת נורא לחבר שלי ולחברים שלי בכללי ורק מחכה לסופי שבוע.
וגם הייתי בעבר בתוכנית מחוננים,ואני ילדה שמאוד אוהבת אתגרים שכליים ופה אני פשוט מרגישה שאין לי.שאני באמת מבזבזת את הזמן בשירות שלא מתאים לאופי שלי שיהווה לי אתגר שכלי ואני ארגיש שאני תורמת מעצמי בתחומים שאני טובה כמו פיזיקה או מחשבים.
בקיצור,עצם העובדה שאין לי חברים שם,שהבטחון העצמי שלי ירד ,התחושה של חוסר התכלית והגעגועים הביתה מביאים אותי למצבים נפשיים שאני לא תארתי לעצמי שאגיע למקומות האלה בכלל.
אשמח לעזרה או התיחסות באופן כללי
ותודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות