יש לי חבר שגדול ממני בשלוש שנים ואני אוהבת אותו מאוד
אני בתקופה רעה בחיים שלי, דיכאון וריבים עם כל המשפחה. כישלון בלימודים. מרגישה רע.
הוא היחיד שמשמח אותי, כשהוא אומר לי "אני אוהב אותך" זה מעניק לי סיבה לקום בבוקר, ממש ככה.
איבדתי את הבתולין שלי איתו, לא חשבתי פשוט נמשכתי אליו ממש והוא אליי.
אני מודעת להפרש המוגזם של הגילאים ולזה שאני צעירה מדי.. אבל זה כבר קרה.
עכשיו הוא אומר לי שהוא מבולבל ושהוא לא בטוח שהקשר הזה מתאים לו
אני מסוגלת להתאבד אם לא יהיה לי מישהו שיאהב אותי, לאט לאט עולות לי שאלות על הקיום של אלוהים.
לא מרגישה שיש לי הרבה למה לחיות, יש לי חברים טובים, בריאה, אני לא מכוערת או שמנה, אבל מרגישה שאין לי טעם לחיים, עשיתי די הרבה יחסית לגילי וחוויתי והרגשתי הכל מהכל.
המוות מסקרן אותי.
אני מרגישה תלויה בו, הוא אמר לי שהוא רוצה להשאר איתי ושהוא אוהב אותי, ושגרמתי לו להרגיש דברים שלא הרגיש אף פעם. אבל הוא מבולבל. אולי בגלל הגיל שלי?
אני לא אעשה סקר, בבקשה תגיבו פשוט מה לעשות, התייעצתי עם החברה הטובה שלי והיא אמרה שהחיים ימשיכו גם בלעדיו והיא צודקת אבל הם ימשיכו בלי טעם. אני בת 15 ומרגישה שיש לי המון מגבלות, וגבולות מיותרים. מתה לדלג שלוש שנים וכבר להיות עצמאית בת 19. ההורים והבית ספר, הכל רק חוסם אותי ואת מי שאני. אין לי סבלנות לחכות, כבר עבדתי ושיקרתי שאני בת 16 אבל אין לי מה לעשות כלום לא משמח אותי באמת. ההורים שלי לא מקבלים אותי כמו שאני, כי אני חוצפנית קצת ויש לי דעה שטלתנית וחזקה אני לא מקבלת דעות של אחרים כלפיי ולא מקבלת גבולות. אז הם רק חוסמים את מי שאני. אני בוכה כל יום, פשוט לא שמחה.
אני מגזימה וממהרת מדי? לא הייתי צריכה לאבד את הבתולין כזה מהר? אני מחפשת ריגושים ועצמאות, הגיל הזה משעמם אותי. מרגישה בת 18.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות