נסענו לטיול אוהלים. אחרי לילה של שתייה ועישון נכנסו לאוהלים לישון. באוהל ישנתי עם זוג חברים קרובים מאוד. הזוג נשוי. הבעל ישן באמצע בין שתינו. היא ואני חברות מאוד טובות וקרובות מאוד. אנחנו סומכות אחת על השנייה בעיניים עצומות, בגלל זה גם אין סיבה שהיא בכלל תעשה סרט מזה שבעלה ישן באמצע. מפה לשם, לאורך הלילה אני ובעלה דיברנו, צחקנו והעברנו את הלילה בכיף בזמן שהיא ישנה ליידנו. חייבת לציין שלא היה כל דבר שקשור לרמיזות מיניות משני הצדדים! וכמובן שהייתי מודעת לנעשה מסביבי ושלא הייתי ב"ראש". לפנות בוקר התעוררתי שאנחנו בתנוחת כפיות והיד שלו נוגעת לי באזור למטה..מעל המכנס. שנייה וחצי אחרי שהבנתי מה הולך, קמתי מהאוהל ופשוט התחלתי לבכות. אחרי כמה דק' הוא יצא אליי ואמר שהוא מצטער..שהוא לא מבין איך זה קרה בכלל. הוא אמר שהוא מאוכזב מעצמו ושהוא לא יכול להסתכל לי בעיניים.
ועכשיו לעניין..לא אכפת לי ממנו ולא אכפת לי מזה שהוא נגע. כואב לי עליה, כואב לי לדעת שהוא בכלל מסוגל לעשות את זה לחברה שלי, לאישתו. כואב לי לדעת שאני צריכה לראות אותה ביום יום ולהתנהג כרגיל אחרי מה שקרה. שנפרדנו באותו יום חיבקתי אותה ופשוט התחלתי לבכות לה בידיים. היא כמובן לא הבינה מה קרה. שהוא ואני דיברנו אחרי המקרה, הוא אמר שהוא לא מוכן לספר לה, אז החלטנו סוג של ביחד שאנחנו לא מספרים לה. אני מרגישה אשמה. למרות שאני לא עשיתי כלום, לא עשיתי שום דבר רע... זה הוא שיצא בוגד בן זונה. אני אשמה שישנתי בתוך האוהל. אשמה שאני לא מספרת לה. אשמה שאני מסתירה ממנה. אני לא מפסיקה לבכות! אני לא יודעת אם כדאי לספר לה או שעדיף לא להעיר את המתים? עדיף קודם לדבר איתו ואח"כ לספר לה?
אשמח לעצות. תודה רבה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות