כן בתום השנה הקרבה
היי, סיימתי שרות צבאי לפני יותר משלוש שנים. מאז הספקתי לעשות SAT (פסיכומטרי אמריקאי) לגור בארה״ב תקופה של 9 חודשים, לחזור, לעשות פסיכומטרי, להתחיל תואר ראשון במדעי המחשב ולהבין שזה לא בשבילי, לעבוד 7 חודשים בארץ, לטוס לעוד 3 חודשים לארה״ב להתנדבות ולחזור ולהתחיל תואר ראשון בכלכלה. עכשיו אני בסמסטר ב של שנה ראשונה, החומר נחמד אבל לא יותר מזה. לא מאמינה שאעבוד בזה בעתיד. זה נטו להבטחה שיהיה לי משהו ביד. מאז שחזרתי לארץ בפעם הראשונה (מרץ 15) אין יום שאני לא רוצה לחזור לאמריקה. בארה״ב הספקתי להתחתן אזרחית עם חבר שלי (ישראלי-אמריקאי) שאנחנו ביחד עד היום וגרים בארץ. אמרנו שנחזור לארץ ונעשה חתונה כדת משה אבל זה לא קרה עד היום וזה מאוד מסתכל אותי. כל פעם שאני מעלה את הנושא הוא מעביר נושא ואומר שזה יקרה אבל בלי לחץ (וזה לא עניין של דת - דווקא הוא הכי בעד). אנחנו מעל ל5 שנים ביחד, הספקנו לגור בארה״ב אצל ההורים שלו, אח״כ בארץ גם אצל ההורים שלו ועכשיו כבר כמה חודשים גרים לבד בשכירות. אני רציתי ללמוד בארה״ב אבל הוא לא רצה. העדיף את הארץ. יש דיבורים שנחזור ונגור באמריקה והוא ישתלב בעסק משפחתי אבל רק אחרי התואר (מדובר על שנת 2020). אני לא יכולה להשאר כאן יותר. אני עושה תואר בארץ רק כדי לסמן וי. אני בכלל רוצה לעבוד בקהילה היהודית בארה״ב בתחום החינוך. כל מה שאני חוסכת הולך לשכירות ולרכב, לכלכלת הבית ולתשלום על הלימודים. אני חוסכת 500 שקל בחודש בלחץ. שלא נדבר על הלחץ האטומי שאני חיה ואני בטוחה שאני לא לבד שעוד הרבה אנשים בגילי ממנים תואר, לומדים קשה, עובדים בשתי עבודות, משכירים דירה, מחזיקים רכב. אני כבר אובדת עצות. גם נמצאת עם גבר שלא רוצה להתחתן (לפחות לא בזמן הקרוב), גם רוצה להשאר בארץ לפחות לשלוש השנים הקרובות (בזמן שאני יום יום מתוסכלת) וגם לומדת תחום שלא מעניין אותי כל כך. יש למישהו עצה מה לעשות ואיך לשנות את העניין? תודה!
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025